לפעמים אנחנו צריכים לשאול שאלה אישית לאדם שאנו קשורים אליו לא על ידי אישי, אלא על ידי עבודה או מערכות יחסים רשמיות אחרות. מה לעשות במקרה זה?
הוראות
שלב 1
נסו לבנות מערכת יחסים ידידותית עם האדם שאליו אתם רוצים לשאול שאלה אישית. לפעמים בשביל זה זה מספיק כדי להראות לאדם סימני תשומת לב לא פולשניים: מציעים לשתות תה ביחד, לתת טרמפ אחרי העבודה. דרך טובה היא "ללכת מההפך", כלומר להיות הראשון שמתחיל לחלוק כמה מהחוויות האישיות שלך. זה חייב להיעשות במינון מאוד, חשוב לא להגזים בזה, אחרת "הנשמה שלך לרווחה" יכולה לבלבל ולהבריח אדם.
שלב 2
כאשר אתה עושה מטרה נפוצה כלשהי, טוב לתת לאדם מחמאה כנה בזמן. בלבם, כל האנשים אוהבים כשאחרים מעריכים אותם, והפסיכולוגיה ידעה כבר מזמן תופעה שניתן לתאר בביטוי: "אנחנו אוהבים את אלה שאוהבים את עצמנו."
שלב 3
ליצור סביבה מתאימה. לא תמיד נוח לדבר על נושאים אישיים במשרד, שם תהליך העבודה בעיצומו, והקולגות מתרוצצים כל הזמן. כדי לשאול שאלה אישית, אתה צריך הגדרה מתאימה. אחרת, האדם יכול פשוט לבטל את שאלתך ולנצל שיחה עם אחד הקולגות שעובר בעבר.
שלב 4
אם השאלה שלך לא מאוד משמעותית, השתמש בחלון הזמן שאתה נמצא לבד עם האדם שאליו אתה רוצה להתייחס לשאלתך, למשל בשעות הצהריים, כדי לשאול אותה. במקרה זה, אתה יכול להסתדר ללא הכנות מיוחדות. חשוב, עם זאת, שצדדים שלישיים לא יהיו נוכחים ברגע זה, אחרת האדם שאליו תשאל את השאלה לא יכול לענות לך רק בגלל מבוכה. במקרה שתרצו לשאול על משהו באמת חשוב מאוד, הזמינו את האדם לבית קפה, מסעדה או מקום מתאים אחר בו תוכלו לדבר ברוגע.
שלב 5
אמור הקדמה קצרה שתנחיל את בן השיח בדרך הנכונה. שאל את שאלתך בנימוס ככל האפשר, הבהיר בפני בן שיחו שאתה חושש לפגוע ברגשותיו, האמין לי, הוא יעריך זאת.
שלב 6
אם בן שיחו אינו רוצה לענות על מהות השאלה, הוא הופך הכל לבדיחה, אל תתעקש. סביר להניח שהפעם לא תקבל תשובה, ואם אתה מציק בשאלות, אתה מסתכן בהיתקלות בגסות רוח. תן גם לעצמך וגם לבני שיחו אפשרות לצאת ממצב זה יפה. אולי אדם זה עצמו יפתח בפניך כאשר הוא מוכן לכך באופן פנימי.
