פסיכואנליזה בעת ובעונה אחת הצליחה להפוך את מושג האישיות האנושית בפסיכולוגיה. עם הזמן, חסידי הדוקטרינה הציגו מונחים ומושגים חדשים שהקלו על העבודה עם נפש האדם, שמטרתם למצוא מניעים לא מודעים ופחדים נסתרים.
פסיכואנליזה בפסיכולוגיה קשורה בעיקר לשם זיגמונד פרויד. קרל גוסטב יונג המשיך בהוראתו, העמיק בה והוסיף דברים חדשים רבים, כולל מושג כמו "הלא מודע הקולקטיבי".
פסיכואנליזה של זיגמונד פרויד
חוקי הפסיכולוגיה עמוקים ורב פנים. זוהי פסיכואנליזה הפועלת כאחת השיטות היעילות ביותר בחקר הנפש. כאשר בתקופה מסוימת פרויד ייסד כיוון זה, עולם הפסיכולוגיה ממש התהפך, מכיוון שהוא קיבל הבנה חדשה לחלוטין של נפש האדם.
המדען זיהה שלושה מרכיבים עיקריים בנפש:
- החלק המודע;
- מודע מראש;
- הלא מודע.
לדעתו, התודעתי הוא מאגר של רצונות ופנטזיות רבים. ניתן להפנות את חלקיו לאזור המודע אם שמים לב לאחד הרצונות. אותם רגעי חיים שהאינדיבידואל אינו יכול להיות מודע אליהם, מכיוון שהדבר מנוגד באופן ברור לעקרונות וגישות מוסריים, או שנראים ככואבים מדי, נמצאים במודע.
החלק הלא מודע מופרד משני חלקי התודעה האחרים על ידי צנזורה. בפסיכולוגיה פסיכואנליזה חוקרת את הקשר בין המודע ללא מודע.
לאחר מכן אותרו אמצעי הפסיכואנליזה הבאים במדע הפסיכולוגי:
- ניתוח פעולות אקראיות הקשורות לסוג הסימפטומטי המתרחשות בחיי היומיום;
- ניתוח באמצעות אסוציאציות חופשיות;
- ניתוח באמצעות פרשנות חלומות.
פסיכואנליזה ופסיכולוגיה מעשית
בעזרת תורות שונות של מדע פסיכולוגי, אנשים יכולים למצוא תשובות לשאלות מרובות שנולדות במעמקי הנפש. פסיכואנליזה נועדה להניע את החיפוש אחר תשובה, שהיא לרוב צרה וספציפית. פסיכולוגים ברחבי העולם עובדים בעיקר עם המוטיבציות, הרגשות, היחסים עם המציאות של הלקוח, עולם הרגשות והתמונות. אבל האנליסטים מתמקדים בחוסר הכרה של אדם.
ללא קשר להבדלים הברורים, ישנם קווי דמיון בפסיכולוגיה מעשית ובפסיכואנליזה. לדוגמא, בספר "פסיכולוגיה ופסיכואנליזה של אופי" מאת רייגורודסקי יש תיאור של דמויות חברתיות ואינדיבידואליות. הוא לא שוכח את הטיפולוגיה של הפסיכואנליזה, מכיוון שעולמו הפנימי של כל אדם מתחיל באזור הלא מודע.
פסיכואנליזה ופסיכולוגיה חברתית
בכיוון זה, לפסיכואנליזה יש שם כמו "פסיכולוגיה אנליטית". היא מכוונת לחקר פעולות אישיות תוך התחשבות בתפקיד הסביבה החברתית וכן במניעים.
