מבלי לשים לב לכך, רבים מתמודדים עם תוקפנות מתעוררת בחדות, ורחוק מלהיות תמיד להילחם בה. חשוב קודם כל למצוא את המקור, כלומר להבין מה בדיוק גורם לאדם למצב כזה. ביטוי תכוף של מדינה תוקפנית הוא סטייה מהנורמה. במצב כזה יש צורך בבדיקה רפואית (או לבקר אצל פסיכולוג). על פי הסטטיסטיקה, לעתים קרובות התפרצויות חרדה קשורות לפגיעות מוחיות קודמות.
שליטה בתוקפנות
חשוב להבין ולהרגיש את הגל הרגשי ההולך וגדל, אשר יביא להתפרצות תוקפנות. ברגע כזה מומלץ להירגע ולמצוא את המקום הכי שליו. יש צורך במרדף חם לסדר את המצב ולגלות מדוע בדיוק נוצר עכשיו מצב כזה חסר מנוחה. אדם צריך לשקוע במחשבותיו, להירגע. הפסקה זו אמורה להימשך 10-15 דקות. יחד עם זאת, אם הסיבה לתוקפנות נודעה, במצב דומה הבא יהיה הרבה יותר קל להתמודד עם רגשות שליליים.
בכל מקרה, כאשר מתרחשת תוקפנות, יש צורך להבין את המקור ואת הגירוי. בעתיד, נסה למזער את הקשר שלך עם סביבה או אובייקטים כאלה.
הליכה, מוזיקה שקטה ומדיטציה מועילים. נסה זאת!
אתה צריך לגשת לפתור בעיות בעבודה או במשפחה עם המחשבות הכי רגועות, ראש מגניב. לעתים קרובות מאוד, מחלוקות מובילות לתוקפנות. לדוגמא, לשאלות רבות בעבודה, עם תהליך ארוך של פתרונן, יש את נקודות הרתיחה שלהן - אפשרויות שונות ככל האפשר מנקודת מבטך. אדם מנסה להוכיח את ההיפך ומגיע לאזור סכנה קרוב לאגרסיבי. חשוב לנסות להימנע ממצבים אלה.
תוקפנות וסכנה
יש אנשים שיש להם אופי של הערות של תוקפנות שמתבטאת כל הזמן, אחרים לא יודעים לשלוט בה, מרגישים שתוקפנות באה לידי ביטוי באופן ספונטני ובלא צפוי. תרופה עצמית של הפרעה זו ברוב המקרים אינה מסייעת לשיפור המצב, יתר על כן, התקף תוקפנות פוגע לעיתים קרובות, בנוסף לאדם, בסובבים אותו. השיחה היא לא רק על מוסר, אלא גם על טראומה פיזית. לכן, טיפול וטיפול רפואי נחוצים מוקדם ככל האפשר. תוקפנות היא קודם כל אנרגיה שניתן לכוון לערוץ שימושי - פעילות גופנית. זה יכול להיות גם ספורט וגם עבודות בית שימושיות.
