רבים מכירים את "תסמונת פליושקין" או הצטברות של דברים מיותרים לחלוטין בבית. הייתי רוצה להיפטר מהדברים הישנים, אבל פתאום זה יהיה שימושי. בהדרגה הדירה הופכת לחלל מלא בדברים שכבר אינם מביאים שמחה, אך חבל לזרוק אותה. פסיכולוגים מאמינים כי אגירה היא בעיה רצינית מספיק, שבהחלט עליכם להיפטר ממנה.
הרבה דברים ישנים, ספרים, בגדים מזכירים את העבר, שלא תמיד נעים, אך גם אם עולים זיכרונות בהירים, הם יכולים לקחת כל אחד מהמציאות ומאירועים חדשים שרק מחכים להיכנס לחיים שלך. עם זאת, כדי שהחדש יבוא, הישן חייב ללכת.
אם הדברים לא משמשים זמן רב, אז הם מתחילים "למות". ובהדרגה אנרגיית המוות הזו לוכדת את האדם עצמו. למה זה יכול להוביל? לאדישות, לאובדן עניין בחיים, לתחושת חוסר משמעות מוחלט של כל מה שקורה מסביב. בנוסף, עודף האובייקטים והדברים הזורמים את החלל מסביב יכול להשפיע לרעה על המרכיב הפסיכולוגי של האישיות, על הרקע הרגשי ואף על מצב הבריאות.
ניקיון בבית הוא תמיד ניקיון במחשבות. לחשוב בבהירות, להיות יצירתי, חשוב לדאוג למרחב בו האדם חי. משהו חדש בטוח יגיע למקום הפנוי, יותר אנרגיה מופיעה לפעולה ולקבלת החלטות.
לדברי מומחים, לדברים ישנים שלא נעשה בהם שימוש הרבה זמן יש "עוגן רגשי". אם הוצאת שמלות וחליפות בלויות, תכשיטים עתיקים, בשמים מ"החזה "והחלטת להשתמש בהם שוב, אז יש סבירות גבוהה שהרגשות שבעזרתם הוענקו דברים אלה ייכנסו שוב לחייך. והרגשות הללו לא תמיד נושאים מטען חיובי. כתוצאה מכך, אתה לא צריך להיות מופתע אם לאחר שלבשת שמלה שנמצאת בארון יותר משנה, מצב הרוח שלך משום מה מתדרדר.
השארת אשפה מיותרת בדירתך "למקרה שפתאום אני לא יכולה לקנות לעצמי משהו חדש", אתה מושך את המקרה הזה ממש, למעשה מנתק את תזרימי המזומנים החדשים ועושה את עצמך לעוני.
