ברונכיטיס היא מחלה שכיחה למדי הפוגעת בילדים ובמבוגרים כאחד. מחלה שלא נרפאה לחלוטין עלולה להפוך לכרונית או להפוך לאסטמה של הסימפונות. לעיתים קרובות, הגורמים למצב ממושך, הפוגה קבועה נעוצים בסיבות פסיכוסומטיות.
ניתן להבחין בין ברונכיטיס פסיכוסומטית לבין צורה חריפה של פתולוגיה אורגנית על ידי מספר סימנים. ראשית, המצב הפסיכוסומטי יכול להיעלם ולהופיע בפני עצמו בהשפעת מצבים שונים - בדרך כלל מלחיצים. שנית, ברונכיטיס בצורה זו נראית כמו שיעול יבש עם עוויתות, בעוד שאין שחרור של ליחה. שלישית, כל ניסיון תרופתי לטיפול בשיעול פסיכוסומטי אינו מביא לתוצאות כלשהן. ילדים עלולים לחוות כאב ותחושת סחיטה בחזה, קפיצות בלתי סבירות בטמפרטורה, שיעול יבש חזק המוביל לחנק בלילה.
ברונכיטיס, כמו כל מחלה פסיכוסומטית אחרת, מופיעה בהשפעת מצבים מסוימים בחיים, בהשפעת לחץ. היווצרותו של מצב כרוני מושפעת מרגשות, מחשבות, חוויות של אדם, כולל אלה שמקורם בילדותו. אילו סיבות נפוצות ספציפיות תוכלו לזהות?
רגשות כבסיס לברונכיטיס פסיכוסומטית
אדם שלא יודע לחיות ולהרפות רגשות צובר אותם בתוכו. כשמדובר ברגשות שליליים, נטיית אגירה זו הופכת לפתולוגית. במקרה של שיעול פסיכוסומטי, תחושות ורגשות ממש חוסמים את הגישה של חמצן, מפריעים לנשימה. יחד עם זאת, יש כל כך הרבה כאלה שהם מנסים למצוא דרך לצאת מהגוף והתודעה דרך ברונכיט.
המצבים הרגשיים הבאים הם סיבות שכיחות במיוחד לברונכיטיס פסיכוסומטית:
- כעס, כעס, תוקפנות;
- טינה;
- פחדים, פחדים, ספקות, חוויות שונים;
- תחושת חוסר תקווה;
- האשמה עצמית;
- חוסר ביטחון עצמי ופאניקה סמויה;
- טענות שלא נאמרו בעבר מעוררות גם ברונכיטיס פסיכוסומטית.
בעיות מהעולם החיצון
ברונכיטיס פסיכוסומטית מניחה מצב בו אדם, מכל סיבה שהיא, אינו יכול ליהנות מהחיים, אינו מסוגל "לנשום עמוק". לחץ מתמיד, כל בעיה יומיומית, סכסוכים בעבודה משפיעים לרעה על מצבו של האדם ועלולים לעורר התפתחות שיעול.
אם אדם נוטה לתפוס את החיים בגוונים קודרים ביותר, אם מצבי משבר כלשהם עבורו אינם דרך לצבור ניסיון מסוים, אלא רק רגעים קשים שיש לחוות איכשהו, ישנה סבירות גבוהה להתמודד עם התפתחות כרונית לְהִשְׁתַעֵל.
בילדות, ברונכיטיס פסיכוסומטית יכולה להתפתח על בסיס בעיות בבית הספר, עקב קשיים ביחסים עם ההורים. נראה שהילד נאלץ לנשום משהו רע שגופו דוחה. שיעול במשתנה זה הופך למעין הגנה פסיכולוגית מפני השפעות שליליות. כך, למשל, אם ההורים מקפידים מאוד על הילד, לעיתים קרובות צועקים עליו או מענישים אותו בחומרה, בהדרגה הילד יתחיל לפתח מצב של מחנק ברגעי התקשורת עם אמא ואבא. קיים סיכון גדול שברונכיטיס פסיכוסומטית תהפוך במהרה לשלב של אסתמת הסימפונות.
פחד מפלישה ואובדן
סיבה נוספת לשיעול פסיכוסומטי היא החשש המיידי שאדם יימנע ממה ששייך לו, מה שיקר לו מאוד ושהוא לא מוכן להפסיד. זה יכול להתייחס לדברים מהותיים, למשל, דירה או משכורת גבוהה, תפקיד בעבודה, או שזה יכול להתפשט לקשרים עם אנשים.לדוגמא, אם אדם דואג שהוא עלול לאבד חבר ילדות מסיבה כלשהי, סביר מאוד שהוא יפתח ברונכיטיס פסיכוסומטית paroxysmal. שיעול בצורה זו אופייני גם בצורה של תגובה למותו של חבר, קרוב משפחה או אהוב.
כל סכסוך טריטוריאלי במשפחה או בעבודה יכול להיות גם בסיס להחמרת המצב.
בעיות משפחתיות
המיקרו אקלים המשפחתי משפיע מאוד על רווחתו של כל אדם. מחלות פסיכוסומטיות רבות נוצרות בדיוק בהשפעת יחסים משפחתיים, ברונכיטיס אינו יוצא מן הכלל.
אם המצב במשפחה כל הזמן עצבני, מתוח, מסוכסך, זה מוביל לחוסר האפשרות הפסיכולוגית לנשום בשלווה. בנוסף, סכסוכים ומריבות חוסמים ממש את הגישה לחמצן, תוך שהם מכריחים אותם לנשום בפתאומיות ולעתים קרובות. אם אין החלפה חיובית של רגשות ואנרגיות בין אנשים במשפחה, אם ישנם אנשים בסביבה שרגילים רק לקחת אך לא להחזיר דבר, סביבה כזו יכולה לעורר את תחילת ההתקפים של שיעול פסיכוסומטי בשני המבוגרים. בני משפחה וילדים.
סיבות נוספות להתפתחות שיעול פסיכוסומטי
- "לרוץ" דחוף מדי בחיים כשאין מספיק אוויר. זה יכול להיות בגלל העובדה שאדם מנסה לקחת אחריות מוגזמת, מנסה לתפוס הכל ובכל מקום.
- חוסר יכולת להירגע, לחץ פסיכו-רגשי מתמיד עלול לגרום להתקפי ברונכיט.
- לחץ מוגזם מבחוץ, כאשר אדם נאלץ להסכים למשהו שהוא כלל לא רוצה לעשות או שהוא ממש לא זקוק לו בחיים.
- אנשים סגורים, מוגבלים ומנותקים מהעולם אנשים שמנסים להגן על עצמם מפני מגעים חברתיים, סובלים לעיתים קרובות יותר מסימפונות פסיכוסומטיות.
- איום לביטחון האישי.
- מצב דיסהרמוני פנימי.
- חשדנות מוגברת, חשדנות מובילים לברונכיטיס פסיכוסומטית. אם אדם חושב כל הזמן שצוחקים עליו, שמדברים עליו, מזלזלים בו, אז מחשבות כאלה מתחילות לגרום להתקפי חנק ושיעול קשה.
