להסתכל בעיניים או לא? אנשים רבים תמהים בשאלה זו. הוא האמין שהם לא מסתכלים בעיניים רק כשהם מתעתעים. ופסיכולוגים מבטיחים שזה לא כך, ומציעים כמה אפשרויות מסיבות אפשריות לכך שאדם לא יכול להסתכל בעיני האחר במהלך שיחה.
מדענים בריטים ערכו סדרת ניסויים ומצאו כי תוך שנייה אחת בלבד בזמן שאנשים מסתכלים זה בעיני זה, הם מקבלים את כמות המידע שהם יכולים לקבל בשלוש שעות של תקשורת פעילה. זו חלקית הסיבה שתמיד קשה מאוד להסתכל בעיניו של בן השיח והאדם צריך להסיט את מבטו.
בנוסף, הוכח שכשאדם מסתכל כל הזמן על אחר ועין בעין, זה מאוד מעצבן ועושה אותך עצבני. הרי נראה שהוא מנסה "לקרוא" אותך. ואף אחד לא רוצה את זה.
במקרים מסוימים הימנעות מהעיניים לצד בזמן שיחה נחשבת לסימן של ביישנות, הנתמך מדעית. במבט אחד תוכלו להסגיר את כל היחס שלכם לאובייקט, שכן עניין, אהבה ועניין גורמים לעיניכם לזרוח בצורה מיוחדת. ואם אדם לא רוצה שתבין את רגשותיו כרגע (אולי מוקדם מדי?), אז הוא לא יוכל להסתכל לך בעיניים כל הזמן.
אי אפשר להסתכל גם בעיני האדם שעיניו "משעממות", כבדות. כבר מהשניות הראשונות של תקשורת עם בן שיח כזה זה הופך להיות מאוד לא נוח, לא נעים ולא נוח. מבט כזה לוחץ וגורם לך להסיט את עיניך הצידה.
ספק עצמי הוא נקודה נוספת מדוע אנשים אינם יכולים להסתכל ישירות בעיניים. אם בן שיחך מישש משהו בידיו במהלך שיחה, מקמט בעצבנות מפית, מושך באוזניו, בקצה אפו או בשיערו, אז בכך הוא משמיע התרגשות רגשית עמוקה. המשמעות היא שהוא יימנע מקשר עין ישיר, מכיוון שהוא לא בטוח במעשיו. והוא לא יודע מה בדיוק צריך לעשות עכשיו ואיזה מראה הכי מתאים לך "לשלוח".
כמובן, ישנם גם מקרים בהם אדם אינו מסתכל בעיניו של בן שיחו פשוט משום שהאחרון אינו מעניין אותו. אז אין טעם להחליף מידע גם מילולית וגם לא מילולית. הכירו בכך ששעמום הוא הסיבה בהקדם האפשרי, כדי לא לנהל שיחות מיותרות. יתר על כן, זה די פשוט לעשות את זה. בנוסף למבט מושפל, אדם יראה סימנים אחרים של חוסר עניין: מבט מודגש בשעון, לפעמים מפהק, הפרעה מתמדת של השיחה בתואנה לענות לשיחת טלפון וכו '. במקרה זה, עדיף להיפרד מבן השיח בהקדם האפשרי.
אם אינך רוצה שיהיה לך שום בעיה בתקשורת, התאמן שלא להסיט את עיניך כשאתה מדבר. אז יהיה לכם קל יותר להכיר חברים חדשים וגם לבנות קשרי עבודה.
