ישנן דרכים רבות ושונות להכיר את העולם מסביב ומערכות השקפה על אירועים ותהליכים מסוימים. ההשקפה הפילוסופית על העולם נחשבת לאחת האפשרויות המחושבות והרגועות ביותר לתפיסת המציאות, אך ללמוד להסתכל על החיים בצורה כזו יכול להיות קשה.
הוראות
שלב 1
יש להבין את הפילוסופיה לא כמערכת של ידע, אלא כיחס כלפי העולם. מטרת הפילוסופיה היא בהירות התודעה, ולא רעיון של מבנה העולם. ניתן לומר שמטרת הפילוסופיה היא הפילוסופיה עצמה. הרהור והתבוננות הם שחרור עצמו מהמסגרת והרעיונות הרגילים לגבי עצמו, הנחוצים על מנת למצוא אפשרויות נסתרות בעצמך.
שלב 2
כל פילוסוף מבין את חוסר ידיעתו ואת האמצעים המוגבלים, אך עם זאת, רואה את חובתו לחשוב בנסיבות המוצעות. למעשה, היחס הפילוסופי לחיים מוגבל לעמדה הבאה: "מאז שנכנסתי לעולם הזה, עלי להבין ולחיות בו." הבל, קנאה, תאוות בצע ורגשות שליליים אחרים מעוותים את תמונת המציאות האידיאלית אותה מתבונן הפילוסוף. כלומר, להיפטר מהקלות הללו היא אחת המטרות של גישה פילוסופית לחיים.
שלב 3
הוראת גישה פילוסופית לחיים היא כמעט בלתי אפשרית. או שיש לך את התנאים המוקדמים לכך, או שאין לך. פילוסופים מאמינים כי שפע יתר של רגשות, רצונות ואפילו מעשים משפיע על התמונה הנתפסת של העולם, ולכן הם מנסים לתפוס אותה דרך מנסרת התודעה, ולא רגשות. אך יחד עם זאת, הם לא זונחים לחלוטין את הרגשות, הם פשוט דוחפים אותם מעט הצידה. כדי ללמוד זאת, נסה להעריך כל אירוע מנקודת המבט של הנפש, ראה את האפשרויות הטמונות בו, התבונן כיצד הוא משפיע על חייך.
שלב 4
יחס פילוסופי לחיים מבחוץ אולי נראה אפאטי מדי, לא מעורב לחלוטין, אך זה לא כך. הפילוסוף תמיד מתבונן בעולם בסקרנות, אך לא תמיד מרשה לעצמו לפעול. חשוב מאוד ללמוד לקחת את כל מה שקורה כמובן מאליו, כמושא התבוננות ולימוד, הימנעות מתגובות רגשיות מוגזמות והערכות שעדיין אינן מובילות לשום דבר טוב. לשם כך, אתה יכול לנסות לתפוס את חייך כסרט שבו אתה גם שחקן וגם במאי. זה יאפשר לך להסיר את יתירות התגובות הרגשיות, לתעדף נכון בחיים שלך.
שלב 5
הפילוסוף יכול לחלק את כל האירועים בחיים לשתי קבוצות. הוא יכול להשפיע על הראשון, אך לא על השני. אם אין דרך להשפיע על האירוע, הפילוסוף לא יעשה זאת, ויחליט להישאר צופה. זה מסיר יהירות ופעולות חסרות משמעות מחייו, מה שהופך אותם למדודים ורגועים יותר.
