בתהליך של תצפיות חברתיות-פסיכולוגיות הוכח שוב ושוב ששיטות קבוצתיות של קבלת החלטות בפועל התבררו כיעילות יותר מאלה שננקטו על בסיס פרטני. שיטות קבלת החלטות קבוצתיות משמשות כיום בתחומים רבים בחיים הציבוריים.
תופעת ההחלטה הקבוצתית
לראשונה נערכו ניסויים בתופעה כל כך חברתית-פסיכולוגית כמו החלטה קבוצתית בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. אז עמדה בפני התעשייה המשימה לשנות את יחס הקונים לחלק ממוצרי המזון ובמיוחד למוצרי הלוואי שניסו להחליף בשר. כמה קבוצות של עקרות בית השתתפו בניסוי. קבוצה אחת הועברה רק על היתרונות של סוג זה של המוצר ועל הרצוי לרכוש תוצרי לוואי במקום בשר, בשנייה התנהלו כמה קבוצות דיונים ודיונים בהם השתתפו כל חברי הקבוצה. לאחר זמן מה התברר כי בקבוצה הראשונה הדעה אודות המוצרים החדשים המוצעים השתנתה רק ב -3%, בעוד שבקבוצות האחרות נאמנות לביצוע גידול של 32%.
פסיכולוגים שחקרו תופעה זו הסבירו תופעה זו בכך שהמשתתפים הפסיביים בדיון מהקבוצה הראשונה קיבלו החלטה כל אחד באופן עצמאי, מבלי שתהיה להם תמיכה קבוצתית חברתית והתבססה רק על ניסיון העבר שלהם. חברי הדיונים הקבוצתיים הרגישו אחראים לקבלת החלטה משותפת, והדבר החליש את אינרציית החשיבה והתנגדות לחדשנות. כאשר כולם ראו שגם שאר הקבוצה מוטה לטובת פיתרון מסוים, הדבר חיזק את עמדתו שלו. החלטה זו לא הוטלה ולכן קיבלה הקבוצה.
שיטות קבלת החלטות קבוצתיות
כיום משתמשים בכמה שיטות בסיסיות לקבלת החלטות קבוצתיות. לכן, השיטה "סיעור מוחות" או "קונצנזוס" מבוססת על דיון פתוח ברעיונות פרטניים לא שיטתיים ראשוניים, שעל בסיסם מפתחים קונצנזוס או החלטה. בחלק מהמקרים דעות באות לידי ביטוי בכתב ומתקיימים חמישה סבבי דיון. גרסה זו של סיעור מוחות נקראת "635".
כשיש מספיק זמן לדיון, משתמשים בשיטת הדיון הממוקדת. החלטת הקבוצה מתקבלת במהלך דיון פתוח בין מומחים והיא נקבעת על ידי הצבעה גלויה. החיסרון שלה הוא פתיחות, שבמקרים מסוימים יכולה להוביל לעימות עם הרשויות. אחת השיטות היעילות ביותר היא "שיטת ההיפוך", כאשר חברי הקבוצה יכולים להביע דעות אסוציאטיביות כלשהן, אפילו אבסורדיות ולא הגיוניות. לשיטה זו, תפקיד המנהיג חשוב מאוד - הוא דורש יכולת רבה ותשומת לב מיוחדת.
ניתן לייחס את "שיטת דלפי", בה משתמשים בהצהרות בודדות אנונימיות מרובות, שלאחריהן הדיון בכתב, לאלה הפופולריים. לאחר מספר סבבים המשתתפים מצליחים, ככלל, למצוא פיתרון משותף לבעיה המוצבת בפניהם.