גיל ההתבגרות מביא בעיות רבות לא רק לילד, שגופו עובר שינויים גדולים, אלא גם להוריו. מריבות, שערוריות, אי הבנות הדדיות מתרחשות לעיתים קרובות. כיצד יכולים ההורים לשרוד בבטחה את גיל ההתבגרות הקשה הזה של בן או בת?
הוראות
שלב 1
המתבגר מנסה לברוח מטיפול אביו ואמו, דוחה את הוראותיהם, מבקש, לעתים קרובות מתנהג בגסות מופגן. אפשר להבין את חוסר שביעות הרצון של ההורים. הם נתנו לילדם כל כך הרבה זמן, מרץ, חום, דאגו לו, גידלו אותו, והוא פתאום נהיה כל כך גס, סורר וחסר תודה. אבל על האב והאם לגלות הבנה וחוכמה, מכיוון שהמתבגר אינו אשם בכך ש"סערה "הורמונאלית אמיתית מתחוללת בגופו. דווקא מכיוון שהמערכת האנדוקרינית המתבגרת החלה לעבוד במצב מואץ, החל לייצר כמות גדולה של הורמונים, התנהגות הילד משתנה בצורה כה דרמטית.
שלב 2
הורים צריכים לזכור שגם הם היו פעם מתבגרים, וגרמו לאבות ולאמהות שלהם הרבה צרות, צער, דאגות. אין טעם להתלונן על מה שמסודר על ידי הטבע עצמו. אתה רק צריך להיות סבלני ולחכות. לאחר השלמת ארגון הגופה, בנם או בתם יתנהגו בצורה הרבה יותר חכמה ורגועה.
שלב 3
כשאתם מתקשרים עם נער, עליכם, אם אפשר, להימנע מטון מסודר וקטגורי. אתה גם לא צריך לדרוש ממנו דיווח מתמיד: איפה הוא היה, עם מי הוא נפגש, מה הוא עשה. נער בעל הסתברות של 99% ייקח זאת בעוינות. כמובן, עליכם לשלוט בכך שהמתבגר אינו מסתבך עם חברה גרועה, למשל. אך עלינו לנסות לעשות זאת באופן לא פולשני. אחרי הכל, צעירים ונערות בגיל זה פשוט לא יכולים לסבול אפוטרופסות מוגזמת.
שלב 4
אם נער מורכב מאוד בגלל אקנה על הפנים או עודף משקל, או בגלל שהוא (כמו שזה נראה לו) בודד, אף אחד לא צריך אותו, אף אחד לא מבין אותו, ההורים לא צריכים לפטר את הבעיות שלו. ועוד יותר מכך, לא צריך לצחוק: הם אומרים, איזה שטויות, אתה משתגע מסרקנות, היינו דואגים לך. כדאי לשכנע אותו בעדינות ובעדינות שאפשר לתקן הכל, שניתן לפתור כל בעיה אם תרצה בכך. העיקר שהמתבגר בטוח שהוריו אוהבים אותו, תמיד מוכנים להקשיב ולעזור.
שלב 5
כמובן, אינך יכול להתמכר לנער בכל דבר ולסבול בתביעות את תעלוליו אם הם כבר חצו את כל הגבולות. אם יש צורך, אתה צריך לדבר איתו בקפדנות ואף להעניש אותו. אך גם במקרה זה אין להפר יתר על המידה את ההערכה העצמית של נער, שהוא כבר פגיע מאוד. לדוגמא, לא צריך להכריח אותו לבקש סליחה או להישבע שהוא כבר לא יתנהג כך.
