פסיכולוגיה קוגניטיבית היא תחום צעיר יחסית של מדע פסיכולוגי, אך היא צוברת במהירות פופולריות. מחבר המונח שייך לאולריק נייזר, פסיכולוג אמריקאי שפרסם ספר בשם זה בשנת 1967.
פסיכולוגים קוגניטיביים מתמחים בחקר היכולות הקוגניטיביות של המוח, כלומר כיצד המוח האנושי תופס את העולם סביבו ולומד, כיצד הוא מזהה, מעבד ומאחסן מידע.
קוגניטיבי כולל את כל התהליכים שבאמצעותם שונה מידע חושי נכנס. תהליכים אלה נמשכים גם בהיעדר גירוי חיצוני בכל הנוגע לדמיון, חלומות והזיות.
מחקר שנערך על ידי מומחים בפסיכולוגיה קוגניטיבית מכוון לזיהוי דפוסי פעילות נפשית והגברת היעילות הכוללת של החשיבה, שיפור איכות האינטראקציות החברתיות וצמיחה אישית. בעיקרון, פסיכולוגים קוגניטיביים לומדים כיצד להשתמש במוח שלך בצורה היעילה ביותר האפשרית.
מגוון הנושאים המכוסים בעבודות על פסיכולוגיה קוגניטיבית כולל הפרעות חשיבה, תפקוד מערכות תפיסה, בעיות למידה, קשב, זיכרון ונוירו-בלשנות. יישומים מעשיים של מחקר קוגניטיבי מכוונים לשיפור הזיכרון, להגברת הדיוק בקבלת ההחלטות, לשיפור איכות התוכניות החינוכיות ולייעול תהליכי העבודה בתחומים רבים של פעילות אנושית.
פסיכולוגים קוגניטיביים עובדים בתחום הפתופסיכולוגיה, בוחנים את הסיבות והטיפול בדיכאון, חרדה ומחלות אחרות, פסיכולוגיה חברתית, לומדים אינטראקציות בין אישיות, פסיכולוגיה התפתחותית ואישיות. מומחים שקיבלו הכשרה פסיכותרפויטית מסייעים לחולים עם הפרעות נפשיות ורגשיות שונות, כמו גם בתקופת השיקום לאחר פגיעות ראש.
פסיכולוגיה קוגניטיבית שונה מפסיכולוגיה התנהגותית לפי נושא הלימוד. ביהביוריסטים מתמקדים בביטויים החיצוניים של ההתנהגות, במה שניתן לצפות ישירות. פסיכולוגים קוגניטיביים מעוניינים לזהות תהליכים נפשיים פנימיים המובילים להתנהגות שנצפתה.
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שונה מהפסיכואנליזה באופן מתודי. פסיכואנליזה מבוססת על רגשות סובייקטיביים של המטופל ושל המטפל. פסיכולוגים קוגניטיביים פועלים בשיטות מדעיות, תוך שימוש פעיל בפונקציונליות של תחומי ידע מדעיים כמו נוירולוגיה, נוירופיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, בלשנות וקיברנטיקה.
