נכון לעכשיו, חייו של כל אדם אפוף איכשהו ברכילות. קל להיות רגיש לרכילות מצד זרים מוחלטים או מחברים וקרובים קרובים ביותר. כך או אחרת, אתה לא צריך להיות נסער ולייחס חשיבות רבה לשמועות.
ככלל, הרכילות היא גרסה מעוותת של המציאות, או ניחושים וסיפורים מחושבים היטב, שלא אושרו על ידי עובדות.
מפיץ רכילות
מקובל בדרך כלל שמייסדי הרכילות הם אך ורק נשים. יחד עם זאת, גברים נבדלים על ידי הדיבור הלקוני שלהם וחוסר העניין להעביר מידע על המתרחש בחיי מכריהם. עם זאת, אוכלוסיית הגברים רגישה להתפשטות רכילות באותה מידה כמו במחצית הנשית.
תגובה לרכילות
ראשית, אין להגיב לרכילות בתוקפנות ובתירוצים. פעולות אלה ייצרו את השפעת אמיתות המידע בעיני אחרים. מישהו חף מפשע לא יחפש תירוצים, יתבטא להגנתו או יתקוף יריב. תגובה חזקה לרכילות רק תחזק את האינטרס של אחרים.
הדרך הטובה ביותר להגיב לרכילות היא להתעלם מכך לחלוטין. לאחר שלא קיבלו חלק מרגשות בתגובה, הרכילנים יאבדו בקרוב עניין בסיפור הבדיוני ובאדם אליו כיוונו. יש לזכור שלעתים קרובות לאנשים המפיצים רכילות אין שום אירועים בהירים בחייהם, אין שום דבר שמעניין אותם, בהקשר זה הם מוצאים בידור לעצמם ומציגים סיפורים שקריים בכוונה על אנשים אחרים. בנוסף, קטגוריה זו של האוכלוסייה עשויה להיות מאופיינת בקנאה באנשים מצליחים ורב-גוניים יותר, העלולים לגרום גם לרכילות.
במקרה שבו רכילות מכפישה באופן חד משמעי את כבודו וכבודו של אדם, מאשימה אותו בכל מעשה, תוך החלפה בעיני אנשים שדעתם סמכותית, אפשרי דיאלוג פתוח עם מפיץ הרכילות, בו כדאי להבהיר מה שלו הסיפור מבוסס על, האם יש עובדות המאשרות זאת. כדאי לגייס את תמיכתם של עדים ואנשים ששמעו את הסיפור מאדם זה. עם זאת, התפתחות אירועים כזו יכולה להתפתח לקונפליקט ומתח בצוות.
גם לרכילות יש צד חיובי - אם יש צורך ליצור מוניטין מסוים, למשוך תשומת לב לכל אירוע, זה מספיק כדי לספר את המידע "הסוד הגדול" לרכילות, ובקרוב הסיפור יקבל את ההפצה הדרושה.
לפיכך, האפשרות המועילה ביותר כאשר מגיבים לרכילות היא להתעלם ממנה או להשתמש בה לטובתך.
