גם ההשפעה וגם הלחץ קשורים ישירות לרגשות שליליים חזקים. עם זאת, יש הבדל גדול בין השניים שיש לקחת בחשבון. חשיבות מיוחדת ניתנת לה בפרקטיקה השיפוטית.
מה זה השפעה ולחץ
השפעה היא התרגשות רגשית בהירה וחזקה, בה אדם מאבד שליטה על עצמו, הופך להיות בלתי נשלט, מפסיק לחשוב בהיגיון. ככלל, מצב כזה נגרם על ידי שינוי חד בנסיבות החשובות לאדם, או מהסתה שיטתית לכעס, המסתיימת באיזושהי השפעה חמורה ומטרידה. במצב של תשוקה אנשים נקלעים לזעם. ברגע זה הם יכולים לצרוח, להכות מישהו שנמצא בקרבת מקום, לשבור משהו, גם אם זה לא הגורם לכעס שלהם.
למרות העובדה שבמצב של תשוקה אדם אינו יכול לשלוט במעשיו, בשלב הראשוני עדיין יש לו את היכולת לכבות את הפלאש ולמשוך את עצמו.
לחץ מתעורר כתגובה של אדם לנסיבות קיצוניות או ללחץ רציני ארוך טווח שרע לנפש. מצב זה שכיח במיוחד בתקופות קשות בחיים הקשורות לפרויקטים תובעניים, בעיות בעבודה, בחינות קשות או מצבים כמו גירושין ופיטורים.
מה ההבדל בין השפעה ללחץ
אחד ההבדלים החשובים ביותר בין שתי המדינות הללו הוא משך הזמן שלהן. לחץ נוטה להימשך תקופה ארוכה יחסית. הוא יכול לרדוף אדם מספר ימים או אפילו שבועות: בפרט במהלך הפעלות, יישום פרויקטים עסקיים חשובים. ההשפעה לא נמשכת זמן רב והיא דומה יותר לפלאש בוהק.
משך החשיפה למתח תלוי במידת יציבות נפשו של האדם. עם זאת, בכל מקרה, מצב זה נמשך זמן רב יותר מההשפעה.
הבדל נוסף וחשוב מאוד בין שני המושגים הללו הוא שבמצב לחץ האדם מגייס את כל המשאבים הפנימיים שלו לישועה ומחפש דרך לצאת ממצב מסוכן, גם אם הוא לא מצליח, אלא במצב של תשוקה, נהפוך הוא, הוא יכול לבצע מעשים מסוכנים לחייו שלו, כולל למהר לעבר אויב חמוש.
מתח או מכניס את האדם למצב של קהות חושים כאשר הוא מנסה להתמודד עם רגשות שליליים תוך פגיעה מינימלית בעצמו, או נותן לו את האפשרות לנווט במהירות ולמצוא דרך לצאת מהמצב הזה. השפעה מאופיינת בצמצום מיידי של התודעה: האינטראקציה הרגילה של עירור ועיכוב מופרת, והאדם מאבד את יכולת החשיבה. כתוצאה מכך, במתח, אדם יכול לחשוב, ובמצב של תשוקה, תצורות התת-קורטיקליות "משתחררות", וזה מוביל לעובדה שהתנהגות חכמה מוחלפת בתגובות פרימיטיביות.
