כולנו חווים לפעמים רגשות שליליים. זהו נכס רגיל של נפש האדם. לא משנה איך נכחיש, אנו חווים גם כעס. בתרבות שלנו לא נהוג לכעוס. למרות שפשוט לאסור על עצמו לכעוס זה לא פרודוקטיבי ולא מועיל לנפש. לעיתים קרובות, כאשר אנו אוסרים על עצמנו לחוות רגשות מסוימים, אנו מקבלים תוצאה הפוכה - כעס מתחזק עוד יותר. מה לעשות כדי להרגיע?
זוהי טעות קרדינלית פשוט לאסור על עצמך רגשות ורגשות, לחסום אותם. אם התעוררו רגשות, היו לכך סיבות. אז לכתחילה, פשוט הרשו לעצמכם לחוות את מכלול התחושות והרגשות; תודו לעצמכם את הרגשות שלכם. מילול המפתח של מה שאתה חווה כבר מקטין מאוד את מידת החוויה. לפעמים לביטוי "אני כועס בפראות כרגע" יש השפעה מרגיעה מדהימה.
זכרו תמיד שיש הבדל בין רגשות ומעשים בהשפעתם. למשל, זה בסדר לכעוס. אבל להתחיל מאבק בגלל זה כבר לא. לאחר שתכיר את רגשותיך, עליך לשחרר קיטור. כל רגש שלילי זקוק לשחרור פיזי. אחרת, אתה מסתכן בבעיות בריאות. רגשות שנלכדו בפנים מובילים, למשל, למחלות לב.
לכן, חפש ביטוי פיזי מקובל של כעס: ייתכן שאתה קורע נייר, מנפץ כלים מיותרים או מתאגרף לאחר העבודה. שחרור הרגשות הראשון רצוי ישירות בזמן שאתה כועס. פרוש לפנסיה אם הסובבים אותך מביכים. עדיף גם לעזוב אם המצב נוגע למערכת יחסים עם ילד קטן: כך לא תפחידו אותו ותמנעו מהאפשרות לכוון את כעסכם כלפיו. צעקו, דפקו את הכרית - עשו את מה שגופכם מבקש עד שתרגישו שהכעס מתפוגג. אל תפחד שזה יימשך לנצח. במוקדם או במאוחר, תתחיל להירגע.
כל ספורט מושלם לשחרור מושהה של כעס וגירוי מצטברים. זכרו שכעס הוא אנרגיה המצטברת בשרירים ויש לבזבז אותה בכיוון הרצוי.
דרך נהדרת נוספת להתמודד עם הגירוי והכעס שלך היא באמצעות הומור. תעשו בדיחה על המצב, צחקו מזה; מיד תרגיש שהכעס מתפוגג. הומור הוא יכולת אנושית גרידא שיש לה השפעה פסיכותרפויטית אדירה. אדם שיודע להתייחס לכל דבר בהומור בריא הוא הרבה יותר בריא ומוגן ממישהו שתמיד לוקח הכל ללב.
הכלל הבסיסי לאילוף הרגשות המשתוללים: הרשו לעצמכם לחוות אותם ולמצוא את הדרך שלכם לבטא אותם פיזית, או למצוא הזדמנות להתייחס למצב בהומור.
