איך להיות חבר לילד שלך

תוכן עניינים:

איך להיות חבר לילד שלך
איך להיות חבר לילד שלך

וִידֵאוֹ: איך להיות חבר לילד שלך

וִידֵאוֹ: איך להיות חבר לילד שלך
וִידֵאוֹ: איך להתנהג עם הקראש שלך 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

היחסים בין הורים לילדים הופכים לעיתים לקשים, יש אי הבנה, טינה הדדית, הילד מפסיק לשתף את הוריו בחדשות חייו. במצב זה, חשוב להחזיר את ההבנה האבודה, לנסות להפוך לחבר אמיתי לילד.

איך להיות חבר לילד שלך
איך להיות חבר לילד שלך

הוראות

שלב 1

במערכת היחסים בין הילד להורים, התפקיד המוביל, כמובן, נלקח על ידי אביו ואמו. הם אלו שקובעים את הכללים, מלמדים את הילד לתקשר, ללמוד על העולם, להבין אותו. והם גם צריכים לקחת יוזמה בתקשורת כדי להפוך לחברים אמיתיים לילדיהם.

שלב 2

לעתים קרובות קורה שההורים בטוחים: אי אפשר להיות חברים עם ילדים, אחרת הם לא יתפסו את אביהם ואת אמם כסמכות, הם יפסיקו לציית ולכבד. הורים כאלה מעדיפים התנהגות סמכותית: על הילד למלא את בקשותיהם ואת פקודותיהם של מבוגרים, לדעת את מקומו. חברות במשפחה כזו אינה באה בחשבון. אבל מה אם אתה מבין שילד הוא אותו אדם מן המניין כמו הוריו, הוא רוצה אהבה, חיבה והבנה. הוא בכלל לא מכונה לציית בנחתנות ואין לו דעה משלו.

שלב 3

הבנת זאת, ההבנה שילד הוא אדם נפרד, עם מחשבותיו, חלומותיו, צרותיו וצעריו, רצונותיו ורעיונותיו על העולם, היא הצעד הראשון לקראת היותו חבר. ילדים והורים אינם שווים בזכויות ובאחריותם, ובכל זאת זה לא יכול למנוע מהם ליצור חברים, לשתף את מצב הרוח שלהם ולהיות תומכים זה בזה במצב קשה.

שלב 4

בשום מקרה אסור לאפשר לילדים להיחשב למישהו נמוך ממבוגרים, להצביע בפניהם על בורותם, חוסר היכולת שלהם לעשות משהו. גם אם הילד עדיין לא למד כיצד לעשות שיעורי בית, שיעורי בית או משימות אחרות באופן מושלם, זוהי הזדמנות עבור הורה לתמוך בילד, לעזור לו להאמין בעצמו, להנחות ולשבח כשהוא מתחיל לעשות טוב יותר.

שלב 5

ההחלטה החשובה השנייה שההורה חייב לקבל היא להיות גלוי לב: לספר לילד הכל ולהקשיב לו בכל מצב שהוא, בלי להאשים אותו, בלי להוציא עליו את כעסו או את העייפות שלו, אך להבין את רגשותיו. קשר קרוב עם אדם קטן חשוב מאוד ליצירת קשר ואמון ביניכם, מכיוון שזה אומר שהילד סומך עליכם, יש לכם נושאי שיחה משותפים, שניכם מעוניינים במה שקורה בחיי האחר. זו תחילתה של חברות.

שלב 6

על מנת שילדך יהפוך לכנה יותר, יענה על שאלותיך וישתף חוויות, עליך להראות לו את אותו דפוס התנהגות. כלומר, ההורה צריך בהתחלה לגלות עניין בחיי הילדים ולספר לעצמו מה קורה איתו. לאחר מכן, כבר לא תהיה בעיה ללמוד על חוויות והתרשמויות אפילו של הילד הכי סגור וביישן. בהקשר זה קשה יותר למתבגרים מאשר לילדים בגיל הגן ובבית הספר היסודי, אך אם אתה מגלה סבלנות, אפילו מתבגרים יתחילו לדבר בכנות עם הוריהם ויהפכו לחברים שלהם.

מוּמלָץ: