"הדוקטרינה הסודית של ישראל" - זה נקרא לפעמים התורה המיסטית, הידועה יותר בשם "קבלה". היא קמה בימי הביניים בצומת הדוקטרינה היהודית, הרעיונות הפילוסופיים של הניאופלטוניזם והגנוסטיקה.
מקורם ביהדות, רעיונות הקבלה השפיעו על הוגי הרנסנס האירופאים - פרסלסוס, אגריפס מנטשהיים, פיקו דה לה מירנדולה ואחרים.
תולדות הקבלה
אחד המקורות הרחוקים לתורה מיסטית זו יכול להיחשב כ"ספר הבריאה "בעברית. הזמן המדויק ליצירת מסה זו אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא נכתב לא לפני המאה ה -3 ולא יאוחר מהמאה ה -8.
הופעתה של ההוראה הקבלית ככזו התרחשה במאה ה -13. בספרד. זה היה אז בקסטיליה שההוגה היהודי משה דה ליאון כתב את המסכת "ספר הזוהר", אותה הציג כיצירתו של החכם שמעון בן יוחאי, שחי במאה השנייה.
ליצירותיו של הרב יצחק לוריא אשכנזי, הידוע גם בכינויו ארי, שחי במאה ה -16, תפקיד מיוחד בהיווצרות התורה הקבלית.
בתחילה התפתחה הקבלה כהוראה סודית המיועדת למעגל צר של האליטה, אך בתחילת המאות ה -16 וה -17. המקובל אברהם אזולאי, שהתגורר במרוקו, הכריז על ביטול המגבלות על לימודיה.
הוראה קבלית
הרעיון המרכזי של הקבלה הוא ראיית התורה כקוד מיסטי מיוחד, שמשמעותו חייבת להתגלות. זה יאפשר לך להבין את חוקי הטבע, מתוך חוסר העקביות אשר מתרחשות כל צרות הפרט והאנושות בכללותה.
לכל נשמה יש מטרה משלה בעולם החומרי והרוחני. עד שהנשמה הבינה את זה והגשימה אותה, היא נידונה לסדרה אינסופית של גלגולים. כאשר הנשמה הגיעה למטרתה, היא מגיעה למצב מיוחד - גמר תיקון. השגת מצב זה היא המטרה העיקרית של לימוד קבלה.
הבורא מוצג כאינסוף מוחלט, למעט אין דבר (En-Sof). אי הוודאות האלוקית הזו שופכת את עצמה באובייקטים, ומגבילה את עצמה ל -10 אמאציות - מה שנקרא. ספירות. מכלולם - עץ ספירות - מהווה את גופו המיסטי של אדם קדמן, ישות מושלמת, שבה מרוכז הפוטנציאל של היקום.
ספירות מחולקות לשלושה עליונים (ספירות הנפש) ושלושה תחתונים (ספירות החושים). הראשונים כוללים כתר (כתר), הוכמה (חוכמה) ובינה (הבנה), התחתונים כוללים חסד (רחמים), גבורה (חיל), טיפרת (פאר), נצח (נצח), הוד (תהילה), יסוד (בסיס) ומלכות (ממלכה). בנוסף בולטת דעת (מפתחות הידע) - ספירות הבלתי נראית.
מעל כתר נמצא "האור הפשוט" הנובע מהבורא. מלכות תואם את העולם החומרי. עולה, הנשמה יכולה להגיע לכדור בינה, אך גובה נוסף אינו אפשרי מבלי להגיע למדינת גמר תיקון.
העץ מחולק לשני חלקים: ימין (זכר) ושמאל (נקבה). החלק הגברי, שיש לו את היכולת לתת, כולל את חוכמה, חסד ונצח, והחלק הנשי, שיש לו את הרצון לקבל, כולל את בינה, גבורה והוד. שאר הספירות שייכות לקו האמצעי - ישראל המסמל את האיזון בין נתינה לקבלה.
10 הספירות נוצרו על ידי הבורא במטרה להסתיר את שלמות הבורא מפני האדם, שנוצר ככלי המקבל את אור הבורא.
לאותיות האלף-בית העברי חשיבות מיוחדת בהוראה הקבלית. הוא האמין כי בתהליך הגייתם, העולם נברא.
