במוקדם או במאוחר, כל אדם נתון לביקורת לא ראויה מצד עמיתים או בוס. קשה מאוד לשמור על קור רוח ברגעים כאלה, אבל אם אתה מכין את עצמך נפשית מראש, אז בהחלט אפשר להתמודד עם הרגשות השליליים שנגרמים על ידי ביקורת.
למנהיגים מכל דרגה לא תמיד יש את אמנות הביקורת - כלומר בצורה נכונה ובאופן עסקי, לכן, במהלך התפרצות רגשית, הם יכולים לחצות את גבולות האתיקה העסקית. ככלל, הם עושים שלוש טעויות עיקריות בעת ביקורת על הכפופים.
לפעמים הבוס חושב שהדבר החשוב ביותר הוא להציע לך הצעה מול עמיתייך. ואז, הם אומרים, זה ייזכר טוב יותר, ואחרים יקשיבו במקביל. במצב כזה אתה מרגיש שאתה נמצא בהוצאה להורג ציבורית וקשה מאוד לנהל את הרגשות שלך.
העיקר כאן הוא להימנע מתוקפנות ועימות ישיר, כי זה רק יוסיף שמן למדורה. אם טעית, הודה בשלווה בטעותך והזמין את המנהל לדון איתך באופן אישי, שכן הדבר אינו נוגע לאחרים. בכך תדגיש את ההערכה העצמית, שחשוב לשמור עליה בכל מצב, וגם תחסוך את הבוס ממבוכה: אולי הוא לא יודע שום ניואנסים, ואם זה יתגלה, הוא יגלה חוסר יכולת מול כל הצוות. וזה יכול לגרום לשלילה עוד יותר כלפיך.
התגובה הכואבת ביותר באדם מתעוררת כאשר הם מתחילים לדבר על תכונותיו האישיות. לכן, אם המנהיג במהלך השיחה חצה את הגבול העדין הזה בין ביקורת להעלבה, אתה עלול לחוות הלם רגשי.
השתמש בשיטה פשוטה: לנשום עמוק ולספור עד עשר. זכרו שאדם נעלב יכול להגיע לשני קיצוניות: תוקפנות או הצטיינות עצמית. אדם רגוע מסוגל להפוך את השיחה לבדיחה ולהזמין אותו לעבור לדון במצב הנוכחי מתוך אישיותו. עדיף לא להראות שנפגעת עמוקות מדברי הבוס - זה מציב אותך במצב פגיע.
אם אתה "בר מזל" לעבוד בהנחייתו של מנהיג רגשי, אל תנסה להשמיע ויכוחים במהלך התפרצות כעסו - זה פשוט חסר תועלת כעת. תן לזה להתקרר, תירגע, ואז אפשר להמשיך בשיחה.
היה רגוע בכל מקרה, אך אל תראה לבוס שלך את ההתנשאות שלך באופן מפורש מדי - זה בתורו יפגע ברגשותיו ויוביל להתפרצות גדולה עוד יותר. נסו לשמור על השיחה בהתאם למפרט, ולא בביטויים מעורפלים לגבי היחס לעבודה.
הדבר העיקרי שיש להבין הוא שאתה יכול לצפות את התנהגות הבוס, מה שאומר שאתה יכול לעמוד בפני ביקורת לא קונסטרוקטיבית ולמצוא בקלות שפה משותפת איתו.
