מתברר שבכל יום אנו מסתירים את הרגשות שלנו בעצמנו, ולא נותנים לאחרים להבין מה קורה לנו. והרי אף אחד לא יכול לעזור לנו בלי להבין אותנו נכון. ואם הם לא מבינים, אז משהו נפץ קורה בראש. בגלל מה שאנחנו שוברים הרבה עצים להסקה.
הוראות
שלב 1
לעיתים איננו יודעים להעביר לאדם נכון את מהות החשוב. ושוב ושוב אנו מנסים להביע את מה שרק ראשנו מבין. מתברר שקל לומר בעיה. אנחנו פשוט חושבים הרבה ויחד עם זאת כלל לא לוקחים בחשבון את הרגשות שלנו ושל אחרים. למרות שכולם יכולים להבין הכל, אם אתה אומר מהלב ובכנות. אנחנו אפילו לא רבים על שום דבר לעתים קרובות יותר מאשר אם היו אלה בעיות יומיומיות רגילות.
שלב 2
חשוב בכל פנייה או בקשה לדבר על רגשות, תוך שימת לב בדיוק למצב שנמצא במציאות. אם זו בקשה פשוטה, אז בשום אופן אין לשמוע אותה כצו. וכמובן, לפני או אחרי אתה צריך להיות אסיר תודה לאדם.
שלב 3
צריך למתן את הגאווה, אבל לפעמים כל כך קשה לעשות את זה. ולעתים קרובות אנו אומרים: "אני מעדיף לעשות זאת בעצמי, לא תיחקר!" אז אפילו לא ניסית לבקש להישמע.
שלב 4
כמובן, חשוב מאוד שתקשיבו עד הסוף. לא כולם יודעים להעביר את כל בהירות המצב בשתי מילים.
שלב 5
חייבים לעצור את הרגשות, הם תמיד התערבו ויפריעו. אמנם עבור חלקם, שיחה רצינית היא כבר בעיה. לכן, לעולם אל תגיד את המילים האלה. אתה יכול לבחור מספר רכים: לדון, לחשוב.
שלב 6
באופן כללי, אתה תמיד צריך להביע מחשבות יחד עם תחושות: "אני עייף מאוד, עזור לי, בבקשה." ונסו לא לומר בשלילה: "אני עייף מאוד, האם תעזור לי?"
שלב 7
הימנע ממילים קשות, זה חל לא רק על מחצלות, אלא גם על מעברים אישיים. רצוי לומר: "אנחנו צריכים להחליט", אבל לא כמו "אתה צריך". אחרת, יתחילו סכסוכים לגבי מי חייב למי ומי חייב מה.
