רצון הוא תכונת אופי המאפשרת לאדם לבחור באופן עצמאי כיצד לפעול ועל מה לחשוב. זוהי תכונה חשובה ביותר עליה מבוססים למעשה כל הישגי האנושות.
רצון בפסיכולוגיה
בניגוד להבנת הרצון היומיומית, בפסיכולוגיה הכל קצת יותר מסובך. ישנם מספר מושגים, חלקם מונעים על ידי התגליות האחרונות בתחום מדעי המוח. הבנת המנגנונים של אופן פעולתו של המוח האנושי יכולה לשנות את כל מערכת הרעיונות הקיימת לא רק לגבי רצון, אלא גם לגבי תכונות אחרות של אופיו של האדם.
ככלל, מושג הרצון בפסיכולוגיה המודרנית פירושו יכולת להשיג את מטרתו במודע. תכונות בעלות רצון חזק: נחישות, התמדה, חוזק, שליטה עצמית, עצמאות ואחרים.
ניתן לאפיין את הרצון כיכולת לפעול למרות הנסיבות ולא לקבל אותן. לא כולם יסכימו שזה נכון בכל המצבים, אבל לפעמים זה כלי חזק מאוד לשנות את חייך.
בחירה מודעת
מנגנון הבחירה המודעת אינו מובן לחלוטין. הוגים רבים ניסו לחקור את המנגנון שבאמצעותו נעשית בחירה חופשית. הפסיכולוגיה המודרנית מזהה שלושה היבטים הקיימים במנגנון הבחירה המודעת.
קודם כל זה המיקוד. אדם מציב לעצמו מטרה שהוא הולך להשיג. כל שאר הנסיבות "מסומנות" כמשניות. תפיסה כזו מקלה על החלטה רצונית הרבה יותר, מכיוון שאם יש שני מסלולים, ואחד מהם יוביל למטרה חשובה, והשני לא, הבחירה כבר לא כל כך קשה לעשות.
המרכיב השני של הבחירה הרצונית הוא שליטה ברגשות ובמחשבות. בניגוד לתפיסה המוטעית לפיה הרצון הוא קודם כל שליטה בפעולה, פסיכולוגים הוכיחו כי הרצון נחשב. אם אדם אינו מסוגל לשלוט במחשבותיו, קשה לצפות שהוא יוכל לשלוט בפעולות. לעומת זאת, שליטה במחשבות הופכת את הבחירה בפעולה הנכונה לכמעט מסקנה מראש.
הנקודה השלישית החשובה במנגנון של החלטה רצונית היא שליטה על הסביבה. אם ישנן נסיבות בחייו של האדם המפריעות ליישום מטרותיו, הוא נפטר מהן. לעתים קרובות זה אפילו קורה באופן לא מודע. למשל, מי שרציני לרדת במשקל ינסה להקדיש פחות זמן לחברים מול הטלוויזיה, והפסקת מעשנים לא תצא עם הקולגות למרפסת כמו בעבר.
רצון הוא מנגנון מדהים, אך בחינה מדוקדקת יותר מראה שאדם מקבל החלטה חשובה על רצון הרבה לפני שהרגע הזה מגיע. הסביבה הנכונה, המחשבות הנכונות, המיקוד הנכון: כל זה הופך את המאמץ הרצוני לקשה ככל שניתן לחשוב.
רצון ואופטימיות
וויל, באופן מוזר, קשור קשר הדוק לאופטימיות. לכן, שמים לב שכוח הרצון יכול לרדת אצל אותם אנשים הנוטים למצב רוח פסימי. הדרך הקלה ביותר להסביר זאת היא עם דוגמא. האופטימיסטים מקווים לתוצאה טובה, וכל עוד יש תקווה הם ממשיכים לנסות. פסימיסטים מאבדים במהירות תקווה ועלולים להיכנס לדיכאון. הם לא ינסו להראות את הרצון להילחם במצב, מכיוון שהמאבק נראה להם חסר טעם. דיכאון משפיע גם על כוח הרצון.
