אנשים יודעים על קיומם של אנשי זאב מספר רב של אגדות, מיתוסים ואגדות. אך לא כולם יודעים שיש מחלה בה אדם מתחיל להחשיב את עצמו זאב, לרוב זאב, וחווה מספר תחושות ורגשות המצביעים על המחלה. מחלה זו היא ליקנתרופיה, והשם מגיע מהתמזגות המילים "זאב" ו"אדם "ביוונית עתיקה.
מחקרים על חולים עם לייקנתרופיה הצביעו על כך שרובם השתמשו בתרופות ספציפיות, תרופות, נמרחו במשחות, כביכול גרמו לטרנספורמציה בגוף והעניקו כוח-על, אך היו גם מקרים שונים לחלוטין.
עובדות היסטוריות
בימי קדם תוארו מקרים של מחלה זו, בהתחשב בכך שעל פי תיאוריה אחת ישנם ארבעה סוגים של נוזלים באדם (דם, ריר, מרה ומרה שחורה או מלנכוליה), אשר בהיותם בחוסר איזון מובילים מספר מחלות ואופי צורה. עודף מרה שחורה מוביל גם לליקנתרופיה, הגורמת להפרעות נפשיות, הזיות, דיכאון ואי שפיות.
באחת החיבורים מימי הביניים היה תיאור של "כלבת זאב" או ליקנתרופיה הנגרמת על ידי מלנכוליה. הסימנים האופייניים לשיגעון נחשבו לחיוורון העור ובעיקר לפנים, לשון יבשה, אובדן ראייה, תחושה של חוסר לחות וצמא מתמיד.
חולים ליקנתרופיים עצמם דיברו על תסמינים אופייניים: חום, כאב ראש מטורף, צמא מתמיד, קוצר נשימה, זיעה, נפיחות בגפיים, עקמומיות בהונות שהפכו לטפרי הזאב, חוסר היכולת לנעול נעליים כלשהן. היה גם שינוי מוחלט בתודעה, הופעה של פחד נורא, קלסטרופוביה, עוויתות בוושט, תחושת צריבה בחזה.
החולים לא יכלו לדבר והשמיעו קולות בלתי-מבוטלים, רצו לנוע על ארבע, לנהום ולנשוך, ובהדרגה החלו להתממש, והפכו ל"אנשי זאב "שתקפו אנשים ורצו לנגוס בעורק ולשתות דם. לאחר מכן כוחו עזב אותו והחולה נרדם מספר שעות.
מהדיווחים הרפואיים של ימינו עולה כי ליקנתרופיה היא מחלת נפש. יחד עם זאת, אדם סובל מצורה מיוחדת של הפרעה הזויה ומציג את עצמו כחיה, לרוב זאב. בפועל, יש דוגמאות אמיתיות לחולים עם לייקנתרופיה, כאשר התנהגותם השתנתה ללא הכר, והם באמת הפכו לחיות דמיוניות.
ליקנתרופיה בפסיכיאטריה
כיום, מחלה כזו היא נדירה ביותר, אך אי אפשר להחריג לחלוטין את הופעתה. זה לא תמיד נגרם על ידי נטילת תרופות ויש לו מספר תסמינים, כולל:
- שינוי תודעתי מוחלט;
- להפריד את עצמך מהחברה, לרצות להיות לבד או לבקר בבתי קברות, יערות או בתים נטושים;
- חרדה מתמשכת הנגרמת ממתח חריף;
- הרגלים של בעלי חיים שממש לא אופייניים לבני אדם (הרצון לאכול בשר אנושי, לשתות דם, ללכת בעירום ולתקוף אנשים).
הרפואה מאמינה כי המחלה נגרמת כתוצאה מתקלה בחלקים מסוימים במוח. אין לזה שום קשר עם פסיכולוגיה, דימוי עצמי נמוך או מצבים מלחיצים שאינם מובילים לפתולוגיות. אנשים המאובחנים עם לייקנתרופיה קלינית סובלים לרוב מהפרעה דו קוטבית או הזייתית, צורה חריפה של פסיכוזה ואפילפסיה. ראוי לציין כי המחלה יכולה לעבור בתורשה.
האבחנה יכולה להיעשות במקרים בהם אדם טוען שהוא הופך לזאב או לחיה אחרת, רואה את פני החיה במראה, מתאר בפירוט את ה"טרנספורמציה "שלו, מתחיל להשמיע קולות איומים, יללות, עולה ארבע, מסרב לכל אוכל למעט בשר נא, זורק את בגדיו. סימנים רבים של ליקנתרופיה דומים מאוד לסכיזופרניה, ביניהם: נדודי שינה, פעילות רק בלילה, מחשבות ורצונות אובססיביים, הרצון לספר לכולם על תחושותיהם.
