לפעמים נראה שהזמן עף מהר יותר ממה שהוא באמת. יתר על כן, עם הגיל התחושה הזו הולכת וגוברת. עם חלוף הזמן עצמו, הכל בסדר: הידיים על השעון לא התחילו להסתובב מהר יותר, כל העניין הוא בתפיסה שלך.
שעות שמחה אינן נצפות
נפגשת עם חבר ותיק בבית קפה ולא הספקת לדון במחצית ממה שרצית, מכיוון שהיה כבר ערב מאוחר והגיע הזמן לחזור הביתה. בקונצרט המיוחל הקבוצה, כך נראה, ביצעה רק כמה קומפוזיציות, וכבר החלה לאסוף כלים. הזמנתם את יקירכם ליום הולדתכם. נשמעו רק כמה טוסטים, ואנשים כבר קמים מהשולחן. מצב רוח טוב מאיץ את הזמן. חווים רגעים משמחים, אנשים כל כך נסחפים ממה שקורה שהם לא מסתכלים על השעון, לא מרגישים משועממים, אלא נהנים ממה שקורה. הזמן עובר פשוט באופן בלתי מורגש, כי לא היה לך זמן לרגל אחריו.
שגרה זדונית
מומחים הבחינו באפקט מצחיק: עבור אדם שימיו משוללים צבעים עזים ומלאים בשגרה, הזמן עובר לאט למדי. אנשים כאלה, היושבים במקום העבודה, יכולים לפהק, להציץ בקביעות בשעוניהם ולחכות בקוצר רוח שהידיים יראו שש, והם יוכלו לחזור הביתה. בבית, בזמן הניקיון או הבישול, הם חולמים לסיים הכל וללכת לישון כמה שיותר מהר. נראה כי הימים שלהם מתמתחים, אך מאוחר יותר, כשיזכרו בשנה האחרונה, נראה להם שהיא עפה ברגע. הסיבה היא דווקא בחיים המונוטוניים ובהיעדר אירועים חשובים ורגשות חזקים: לזכרון אין מה להיאחז בו, וכל הימים מתמזגים למסה אפורה משותפת.
זמן קדימה
אנשים רבים מגלים שמהירות הזמן עבורם משתנה בהתאם לגילם. כילד חודשים התארכו כמו צב. נראה היה שהרובע לעולם לא יסתיים, ושלושה חודשי חופשת קיץ היו חיים שלמים, במהלכם תוכלו לעשות כל כך הרבה דברים מעניינים. עם הגיל הזמן עבר מהר יותר ויותר: לפני תחילת דצמבר, השנה החדשה הגיעה, החופשה עפה בנשימה אחת, הילדים גדלו באופן בלתי מורגש. מדענים מאמינים כי ישנן שתי סיבות לשינויים כאלה בקצב חלוף הזמן. יש גרסה שהדבר מושפע מאפקט המידתיות כביכול, מכיוון שעבור ילד בן עשר, שנה אחת היא 10% מחייו, אך עבור ילד בן חמישים היא רק 2%.
הסיבה השנייה היא שכל יום מלא אירועים לילד. הוא לומד את העולם, הרבה חדש עבורו, אירועים לעיתים קרובות גורמים לרגשות חזקים, ואילו הניסיון המצטבר הופך את החוויות לפחות אינטנסיביות. הבדל זה בתפיסה נותן את הרושם כי הזמן לילדים ולמבוגרים זורם בקצב שונה.
