האם אתה מכיר את תחושת אי הנוחות בעת הליכה במדרגות נעות ברכבת התחתית? האם אתה חש מחסור באוויר כאשר הרכבת נעה במנהרה? אם נתקלת אי פעם בבעיה זו ועדיין לא מצאת תרופה לפוביה שלך, עליך לחשוב על כך ברצינות.
הדבר הראשון שעליכם לעשות בעצמכם הוא בדיקה רפואית, מומלץ לבדוק את תפקוד הלב (א.ק.ג, אולטרסאונד), לבדוק את אספקת הדם למוח, להתייעץ עם רופאים על מנת להוציא מחלות גופניות. אם רופאים לא מוצאים דבר ואומרים לך שאולי עברת תקופת עצבים או שאובחנת כסובלים מדיסטוניה צמחית-וסקולרית, אז באמת אין לך מה לדאוג ברצינות. אז אתה יכול לפנות לפסיכותרפיסט, אך שירותיו של מומחה טוב עשויים שלא להיות משתלמים, כך שבמקום מטפל אתה יכול לנסות לעזור לעצמך.
אז בואו נעצום עיניים ונדמיין מה עלול לקרות לכם. כל הסימפטומים מופעלים: חוסר אוויר, דופק מהיר, "רגלי כותנה", תחושה של חוסר מציאות … כתוצאה מכך: פאניקה, וככל הנראה, פחד למות. אתה לא רוצה למות, אז למה שתלך למקום שהוא לא בטוח? אם שאלת את עצמך פעם שאלה כזו והחלטתך להימנע מהמקום שבו אינך בטוח, אז רכשת פוביה. החלטה זו שגויה, במיוחד אם אינך יכול להחליף את המטרו בתחבורה אחרת.
נסה שוב לעצום עיניים ולהרגיש שוב את כל הסימפטומים, עקוב אחר מחשבותיך, מה אתה חושב? המחשבות שלך הן שמפעילות את הסימפטומים שלך, סוג של רפלקס. נסה להשלים את התמונה לסוף מה שיקרה: התעלפות, מוות, יציאה מהרכבת התחתית, או שאתה נרגע וחושב רק על ענייניך היומיומיים, המשך במסלולך. נסו לתרגל ולסיים את התמונה. אתה יכול להקליט בפלטפורמה או ברכבת התחתית לחוויית אימונים מלאה. כשתסיים את התמונה תראה שלא תמות, אם תתעלף אף אחד לא יעזוב אותך או יגזול אותך, הם יעזרו לך, אתה תחזור לעצמיך ולא תמות. אולי רק תחשוב על עצמך ובכלל לא תפחד, כי המחשבה שמפעילה פחד אינה מופעלת.
