העבר חוזר לאדם בדימויים ורגשות, מחשבות ואסוציאציות. לפעמים זיכרונות אלה קשורים לתחושה הנקראת נוסטלגיה. ככלל, תחושה זו נגרמת על ידי געגוע לעבר, אך זו עצב קליל וקליל כאשר העבר נראה באור חיובי. מהי נוסטלגיה ולמה היא מתעוררת?
הוראות
שלב 1
לראשונה "אובחנה" נוסטלגיה אצל מהגרים שכמיהו למולדתם. הם אידיאלו את מולדתם, והרגישו מנותקים מעולם ילדותם. אך פסיכולוגים החלו לנתח את הנוסטלגיה רק במחצית השנייה של המאה ה -20, כאשר היה צורך לחשוב על הסתגלותם של מהגרים, ורמת ההתפתחות של הפסיכולוגיה כמדע הייתה בעבר לא מספקת למחקר מסוג זה.
שלב 2
הנוסטלגיה אינה מוגבלת לרגשות המהגרים, רוב האנשים מכירים אותה. ככל שזיכרונותיו הנעימים של האדם מתארכים בזמן, כך גדל הסיכוי שהוא יחוש בנוסטלגיה. פסיכולוגים קושרים תחושה זו עם שינון סלקטיבי, מכיוון שכאשר המצב כבר לא משפיע על אדם, הוא אינו יכול להעריך את תכונותיו השליליות. יש לו רק דימוי, גבס של סיטואציה בה ניתן להגזים בפרטים חיוביים מסוימים, בעוד שאחרים, שליליים, יורדים ומתחילים להיראות חסרי משמעות. ובכל פעם שאדם חוזר עם מחשבותיו למצב, זה מתחיל להיראות טוב יותר ממה שהיה נראה באותה תקופה.
שלב 3
לעתים קרובות אומרים שזה בגלל שאדם לא שומר על מה שיש לו. אבל צריך ללמוד לשפוט באופן אובייקטיבי את האירועים שהתרחשו, ולא למצוא יתרונות באבודים, אחרת יש סכנה להתחיל לחיות בעבר. נוסטלגיה היא כמיהה לעבר, הנראית באור אידיאליזציה, הגורמת לאדם לחיות עם זיכרונות ולא להיענות לצרכי הזמן הנוכחי.
שלב 4
אנשים שמוצאים את עצמם באחיזת הנוסטלגיה מתרחצים בתמונות העבר וההווה לא מעסיק אותם מספיק. אולי זה לא יהיה כל כך רע אם הם לא יאבדו קשר עם המציאות העכשווית שלהם. הם הופכים לחולמים שיוצרים לעצמם פונדקאית למציאות. הדבר העיקרי עבור אנשים הנוטים לנוסטלגיה הוא להבין שהעתיד קורה בהווה ואתה צריך להיות כאן ועכשיו בכל דקה. אחרי הכל, העבר לא יכול להעניק אושר בפני עצמו, הוא רק תעתוע, פנטום.
