ניתן לסכם דחיינות כהרגל פתולוגי לדחות דברים חשובים עד מחר. התוצאה הגרועה ביותר שלה היא תחושת דיכוי מוסרי, שנוצרת תחת משקלם של עסקים לא גמורים. אז ניתן וצריך להילחם בדחיינות.
להוציא
ניסחו וכתבו את כל המחשבות המונעות מכם לתפקד באופן מלא: פחדים, ספקות, אולי חוסר רצון לרדת לעניינים. חשוב לרדת לתחתיתו ולפרק את כל המחסומים הנפשיים.
לְנַתֵחַ
לנתח מחשבות מכשולים. חשוב להבין מה גורם להם. אגב, מרבית המדענים משוכנעים כי דחיינים חוששים מאוד מגינוי חיצוני. האין זה שורש כל הרע גם עבורכם?
תן הבטחה
לאחר שהחלטת על הסיבות שלך, קבע הסכם עם עצמך להפסקת הדחיינות. כתוב תוכנית מפורטת כיצד, מתי ולמה אתה עובד לקראת מטרה אחת. מטרות קטנות לא ירגישו לך מוחצות, ומועדים קשים יגרמו לך לזוז ולא להיות עצלן.
תפסיק להאשים
סלחו לעצמכם שלא עשיתם עבודה בעבר. מה קרה, מה קרה. רגשות האשמה משמשים כבלם בדרך להישגינו העתידיים, ובמאבק בסחבת זה עלול להיות קטלני.
אין פינוקים
אל תפנק את עצמך. תירוצים כמו, "אני עושה כמיטב יכולתי ברגע האחרון", אינם מונעים מדעית. יתרה מכך, מדענים משוכנעים שכאשר הם לחוצים העובדים עושים הרבה יותר טעויות. אז עשו הכל בזמן.
התחל עם החשוב
דחיינות חכמה נועדה לדחות דברים קטנים בשם מה שחשוב, ולא להיפך. אם תלמד לתעדף, בעיית הסחבת תיפתר מעצמה.