עצי הסקה בוערים בכיריים, להבה חמה גועשת, עשן בורח מהארובה. העשן חופשי! כל השאר הופך לאפר. ממה צריך אדם להיפטר כדי לברוח מהכבשן הצפוף ולהיות חופשי?
באופן פרדוקסאלי, אך קודם כל, על מנת להיות חופשי, על האדם להיפטר מעצמו. מאותם מתחמים שאוכלים את הנשמה. שום דבר לא קושר אדם כמו חוסר שביעות רצון מעצמו. "אני לא יכול לעשות את זה, אין לי מספיק כישרון, אני מטורף, מכוער, עצלן …" - כל המאפיינים הללו מגבילים את חופש הפעולה. הם יוצרים פחד מכישלון. קל יותר לעשות כלום, לא לקחת סיכונים. ברגע שאדם ייפטר מהפחדים שלו, יוותר על הוקרת חוסר השלמות שלו, יאמין בערך האישיות שלו, הוא יעשה צעד ענק לעבר חופש. לכל אדם ניתנת האפשרות לבחור לפי הגורל, אך משום מה לא כולם רוצים או יודעים להשתמש בהזדמנות זו. כמובן, הרבה יותר קל להגיע שבוי לאשליה ששום דבר לא תלוי בך והכל כבר מסקנה מראש. מדוע חופש הבחירה חשוב? היכולת להוריד מחויבויות לא נעימות ולעשות את מה שאתה נהנה ממנו וזה לא אומר שהכאוס צריך לבוא כשכולם חופשיים. נהפוך הוא, בחירה נבונה תמיד תוביל את האדם לפיתרון תרבותי לבעיות. לדוגמא, אם יש לך בחירה ללכת לעבודה או להישאר על הספה, יהיה זה חכם יותר ללכת לעבודה, כי ראשית, שכיבה על הספה היא משעממת, ושנית, אתה יכול למות מרעב. שוב, באמצעות חופש הבחירה תוכלו למצוא עבודה המתאימה לכם, מעניינת ומשכורת היטב. ואל תגיד שזה בלתי אפשרי, תמיד יש ברירה, וברגע שתזכה בחופש בחירה, תפסיק מיד להיות תלוי בנסיבות. לא משנה מה התנאים שהחיים מציבים לך, אתה תמיד יכול לבחור בדרך הנכונה והנוחה. מתברר שברגע שאדם אוהב את עצמו, ילמד לבחור, הוא יעשה את מה שהוא באמת אוהב, בלי לפגוע באחרים, הוא יהפוך לחופשי באמת.
