לעתים קרובות מאוד, בחברת חברותיהן, נשים מתחילות לדון בבעליהן. וברוב המקרים, הדברים לעולם אינם מגיעים רחוק יותר מתלונות על חבר נפשם. "לפני החתונה הוא היה שונה לגמרי!" הם קוראים. ולא משנה כמה זה עצוב, אבל בעצם, נשים עצמן אשמות בשינויים השליליים בעליהן. או ליתר דיוק, ביחס שלה אליו אחרי הנישואין המיוחלים.
מה הבעיה?
לאחר הנישואין האישה עצמה משתנה. השליטה הנדנדת, לפעמים חסרת היסוד, בורות האינטרסים של בעלה, מקררים את יחסו לאשתו. ופופולרי כזה בקרב נשים רבות, מניפולציה של הבעל עם סירוב למין, יכולה בסופו של דבר להוביל לבגידה. אבל אם בן זוג תומך, סומך וסומך על הכל, מעודד את הגבר שלה, אז יש לו מספר תמריצים לבצע מעשים.
אם אישה לוקחת על עצמה את האחריות של בעלה ברחבי הבית, אז הגבר פשוט מאבד ביטחון עצמי וכתוצאה מכך נעלם בו הרצון לעשות משהו.
כשאישה מנסה בכל דרך אפשרית להראות את עצמאותה, מתעלמת מדעת הגברים, חצופה או גסה, זה די טבעי שהוא פשוט מפסיק לראות אותה אותה בחורה מקסימה ומתוקה. הוא מפסיק להחמיא, לתת מתנות, איכשהו לשמח את אהובתו.
מה לעשות?
כאשר אישה רואה כבוד אצל הנבחרת שלה, היא בהחלט חייבת לספר לו על כך, להראות כיצד היא אוהבת אותו ואז הביטחון העצמי של אהובתה יגבר. כדאי לשים לב אפילו לניואנסים חיוביים קלים.
ישנן דוגמאות רבות כאשר גבר בנישואיו הראשונים הוא מפסיד ובטלן, בשנייה - אותו אדם הופך לאיש משפחה למופת המבקש לספק את כל היתרונות של קרוביו. זו אישה שמסוגלת להחדיר לגבר ביטחון ביכולותיה או לבסוף לקחת אותה. אישה צריכה להתחיל תחילה לחנך את עצמה, ורק אז, להבחין בסרקזם בחסרונות של בן זוגה ולחלום על חיים טובים יותר. מכיוון שזה תלוי באישה אם השלום וההרמוניה ישלטו במשפחה, או שמא חיי הנישואין יהפכו למלחמה מתמדת.
כך קרה שלא מתאים לאישה למלא תפקיד דומיננטי במשפחה. למען מערכת יחסים חזקה ומלאה, עליה לתת את "המושכות" לגבר שלמענו כה חלמה בלהט ונלהב להתחתן. גבר צריך להרגיש תמיד משמעותי, אחרת הוא עלול לאבד עניין בענייני המשפחה
