כל דבר בעולם נשלט על ידי חוק הסיבה והתוצאה. לחץ על הכפתור, תקבל את התוצאה. אני רק רוצה לדעת על מה ובאיזה שעה להשפיע על מנת להשיג את האפקט הרצוי. אחרי הכל, לפעמים אנחנו עצמנו לא יכולים לכפות, להניע את עצמנו בצורה הנכונה לפעולה מסוימת, שנראה כי היא כולה ומלאה בכוחנו. למה זה קורה? אולי אנחנו לא מכירים את עצמנו מספיק טוב ולכודים באשליה לגבי מה שאנחנו באמת רוצים או איך אנחנו יכולים להשיג את זה.
בַּעֲלוּת
הבעלים הוא ג'נטלמן. מי שמשלם הוא זה שבוחר. כל המבוגרים מודעים לאופן שבו העולם הזה עובד. אבל מי הבעלים שלנו? זו שאלה מאוד מעניינת לשאול על דברים רבים. מי הבעלים של ההרים, האגמים והעמקים? קל למצוא תשובה לחלק מאלה, המאושרים על ידי כל מיני מסמכים רשמיים בעלי תוקף משפטי. אבל בואו נהיה כנים, אלה מוסכמות. האם אתה הבעלים של ההר הזה? ברצינות? מזל טוב, נכס נפלא בדרך!
אז מיהו הבעלים של האב בעצמו? רק הוא עצמו, אתה עונה. למעט מקרים שנכנסים לקטגוריה של "אין מלך בראש". אבל קורה (אני בטוח שכולם חוו זאת לפחות פעם אחת) שאדם לא רק מאבד שליטה על עצמו, אלא לא מבין את הכוחות השוררים עליו. מהם הוא אינו מסוגל להתעלם, וכך נמנע מהשפעתם על התנהגותו. על מה זה? הרשימה די נרחבת. אלה אינסטינקטים, תוכניות שנקבעו על ידי הטבע וצרכים טבעיים ונטיות שאדם, אפילו אדם מבוגר מאוד, לא יכול להיות מודע לעת עתה, עד שהם פתאום (ובכן, אם מתאים) ירגישו את עצמם. וגם - הגבולות שיש לכלל האנשים, אך רק לחלקנו אוהבים להעמיד פנים שהם סוג של יוצא מן הכלל, "אדם לא אנושי". בנוסף לאמור לעיל, אלה כמובן רצונות הנפש. שאיפות אמיתיות, מה שיכול לגרום לנו להיות מאושרים באמת. לפעמים אנחנו לא שמים לב לכך בעצמנו, או לא רוצים לשים לב, אבל אנחנו לא יכולים לברוח מזה. זה משפיע עלינו. ולמרבה המזל עבורנו זו אחת הסיבות לכך שמקלות מופיעים פתאום משום מקום בגלגלים שלנו, אם פתאום נחליט לנוע בכיוון ההפוך.
הוראות לשימוש
אדם אינו שואב לקרוא את הוראות השימוש ולדעת הכל על המוזרויות של "חייו", על גחמותיו האפשריות וכיצד להתמודד איתן במידת הצורך. כמו כן, איננו יכולים "ליצור קשר עם הספק" במקרה של קשיים כלשהם. כמובן שזה נהדר אם יש לנו הורים מנוסים, דור מבוגר שמסוגל לעזור לנו על ידי שיתוף בחוויה זו. כמובן שלעתים קרובות הרבה יותר מסתבר שהכל לא פשוט כל כך. המורכבות שלנו נובעת בעיקר מהייחודיות שלנו. אחרי הכל, אין אדם אחר כמוך. פירוש הדבר שלא יכול להיות מתכון אחד, בניגוד לשואבי אבק, כאשר מסמך אחד מתאר באותה מידה את כל הסדרות מרובות האלפים. הרי הם זהים.
הכירו בכך כיתרון שאי אפשר להכחישכם ופשוט זכרו אותו בזמן הנכון.
מי מריץ את הכדור
אז מה מניע אותנו? אם אנו שואפים להשיג את יעדינו, מדוע לפעמים איננו עושים דבר למען זה, או שאנו עושים זאת בכוח, מרגישים בהתנגדות שלנו? שוב, לכולם היו רגעים שבהם הוא הבין שהוא רק מפריע לעצמו לקבל את מה שהוא הצהיר שהוא רוצה. למה זה קורה? אין זה סביר שמישהו יופתע מכך שהנפש שלנו אינה מכילה אחד, אלא כמה תת-אישיות שונות, מטרות, אשר העדפותיהן לפעמים מנוגדות. לכן, ללא ספק, מועיל לנו מאוד להכיר את עצמנו בצורה מדויקת ככל האפשר. הכל, אפילו הפינות החשוכות ביותר של תת המודע שלך. אחרי הכל, כדי לשנות אמונה כלשהי, עליכם להבין זאת תחילה.בלי זה אי אפשר להשיג שלמות, כשאין בעיות בניהול עצמי.
כיצד ניתן להשיג זאת? סביר להניח שקריאת ספרים חכמים לא תעזור כאן מכיוון שהם לא כתובים עליכם באופן אישי, אך מכילים כמה הכללות שתוכלו להחיל על עצמכם באופן חלקי בלבד. (באותו אופן שמוצרים שנבדקו לאלרגיה אינם בטוחים ב -100% מכיוון שהם לא נבדקו עליכם באופן אישי. י) הדרך פשוטה - שימו לב. התבונן בעצמך ובחייך, מכיוון שהם במידה לא קטנה תוצאה של היצירתיות של כל אחד מאיתנו. ומשקף את היחס כלפי עצמו, לאחרים, לעולם - מגוון רחב של עמדות פנימיות. בדרך זו מצפות לנו הפתעות רבות, ואי אפשר לקרוא לה קצרה. לפעמים זה מאוד קשה, לפעמים קצת יותר קל, אבל ככל שמתקדמים החיים ללא ספק משתפרים - תחושה פנימית של חיים ושל עצמך, וזה, כידוע, איכות החיים העיקרית.
עבור רבים זה הופך לגילוי כאשר הם לומדים לראשונה את העובדה שאהבה אמיתית ללא תנאי היא חסרת תשוקה. זה פשוט: יש הרגשה, אבל אין אש שטורפת אותך. וזה בדיוק המאפיין שאיתו אתה צריך להתבונן בעצמך: אין פסקי דין או התפרצויות רגשות - רק עובדות, השגת מידע. יחד עם זאת, חשוב לשמוח כשאתה לומד משהו חדש על עצמך. לא נעים במיוחד. הרי זה כואב, ותמיכה נחוצה כאן כפליים. הקריאה לשמוח אינה ריקה, יש סיבה: אמת היא כוח, אמת היא נותנת חיים, אי אפשר לנצח בלי אמת. "הידד! עכשיו אני יודע!" - מחשבה פשוטה זו יכולה להפוך לכדור הרדמה.
גישה לא מדעית
כן, הייחוד והיכולת שלנו להשתנות לאורך זמן הופכים אותנו ליצורים קשים מאוד. אבל גם מעניין. אנשים רבים אוהבים מדעים מדויקים. הם אוהבים למדוד ולארגן הכל. זה קל יותר ככה, זה יותר מובן. עדיף להפעיל שליטה, לנהל. לחלק ולכבוש הוא עיקרון נצחי שניתן לצפות בו בהקשרים שונים מאוד.
אז זה לא חל לחלוטין על אדם בודד. אם לא איזה אדם שלישי רוצה לשלוט באדם הזה, אלא האדם הזה בעצמו. כאן, הגישה היא הפוכה - לא מדעית לחלוטין. למה? כי אנחנו בעיקר יצורים לא רציונליים. אולי רבים לא יסכימו איתי. במיוחד גברים. במיוחד לגברים. אך נסו לענות על השאלה "מדוע" כשאתם בוחרים במשהו שלא על בסיס הסולם העולה על יתרונות, דבר שהכי מועיל לכם, אלא פשוט משהו שמתאים לכם ביותר, משהו שיכול לרצות אתכם, שיעשה אתכם מאושרים. למה? רק בגלל. כי למה. אין תשובה, לא יהיה ולא יכול להיות. הידד! אחרי הכל, זה רק אומר שאנחנו עדיין אנשים, לא רובוטים, ובנוסף למוח קר, יש לנו לב חי וחם (ומישהו אפילו יותר חם)).
חברו את עצמכם, חלק אחר חלק, ואז מהמעצב שניתן לכם בלידה, תוכלו לקבל דמות נפלאה. אחרי הכל, כל אחד מהחלקיקים רוצה את מה שטוב בשבילך. אבל הוא מבין זאת בדרכו שלו. וכדי שזה יקרה לטוב, כמו שאתה מבין את זה, עליך לקבל כל אחד מהחלקים האלה, להודות על העזרה ולהסביר איך אתה רוצה שזה יעבוד.
הרפתקה מרגשת
זְמַן. זְמַן. זְמַן. לפעמים אנחנו כל כך מפחדים מהפעולה של חלוף הזמן שאנחנו שוכחים כמה טוב זה מביא לנו. אנחנו מפחדים להזדקן, להתגעגע למשהו, אנחנו מפחדים מהמהירות ש"יותר מדי "עבורנו. והפחד הזה אינו מופרך, ולכן אף פעם לא מאוחר לעבור למצב "איטי", כי - הוכח - אתה נוהג שקט יותר, תמשיך.
אבל כמה טוב נותנת לנו פעולת הזמן, מבלי לקחת בחשבון את האירועים החדשים עצמם שקורים לנו! זה עומק. פיתוח פעולה, ביטול ותוצאה, או פשוט איכות חיים חדשה. הזמן הוא בודק נהדר. מה שמתגלה כ"עמיד "מספיק ראוי לזכות להמשיך בחייו, הוא רק משתפר מהשפעתו. ממש כמו יין.אכן! תסתכל על אנשים שאוהבים אחד את השני, והיו יחד הרבה שנים - הם אוהבים רק יותר עם הזמן. לא, זו לא פנטזיה. זה קורה. הזמן שולף דברים רבים. וגם הטובים. וכשאתה יודע, הלב שלך מתמלא באמת, ואף אחד לא יכול לקחת ממך את האושר שלך. אתה יודע שאתה אהוב ויהיה, לא משנה מה יקרה. אתה יודע מי אתה ומי שאתה תמיד תהיה במהותך, לא משנה מה יקרה. אתה יודע שהחיים הם הרפתקה מדהימה, ולא משנה מה יקרה אחר כך, הם לא יכולים להשתנות.
לבסוף, השארנו אחרים לבד ודאגו לעצמנו, כולנו לומדים לנהל את עצמנו טוב יותר. יחד עם זאת, בכל אחד מאיתנו עד הסוף נותרה תעלומה מסוימת, סוד בלתי מובן, כמו העתק מצומצם של סוד החיים עצמם. לדעת ולהבין את עצמנו טוב יותר, אנו יכולים לנהל את המשאבים שלנו ביתר קלות כמו שהיינו רוצים. אולי אתה יכול לרדת לתחתית כשאין יותר הפתעות ומקומות נסתרים בעצמך, אבל, לדעתי, לא חבל שכל חיי יגלה: כמה עמוק חור הארנב שלך?
