מהדור הישן, רבים מאיתנו למדו שאי אפשר להוציא את פח האשפה עם רדת החשכה. כמעט כולם שמעו על השלט הזה, אבל לא כולם יודעים מאיפה מקור האמונות הטפלות. כדי לקבל תשובה לשאלה, יש צורך לחקור את הסיבות המיסטיות והאמיתיות ביותר.
בימי קדם הייתה בקרב האנשים אמונה פופולרית שעם תחילת החושך הופעל כוח טמא, והיא שבאמצעות זבל טרי עלולה להביא מריבות ומחלוקת ליחסי משפחה.
בנוסף, האמינו שמי שרוצה להסתיר משהו משכניהם מוציא את הזבל בלילה.
סיבה נוספת לאיסור הייתה האמונה בבראוניז, שהגנו על הבית מפני צרות ואסונות שונים. אם לדיירים לא היה אכפת מההזמנה בביתם ולא היו מוציאים את הזבל במועד, אזי הרוח והבראוניז הטובים יכולים להעליב ולעזוב.
הם ניסו להוציא את הזבל במהלך היום גם מהסיבה שמכשפה ומכשף, נוכל לגנוב דברים מושלכים ולהכין מזימה לצרות שונות, מחלות, חוסר כסף, ובמקרים מסוימים אפילו למוות. אגב, בימי קדם אנשים לא זרקו את השיער והציפורניים שנחתכו, אלא העדיפו לקבור אותם או לשרוף אותם כדי שלא יפגעו בהם.
בפרשנות המודרנית, על פי ידיעת הפנג שואי, אסור להוציא אשפה אחרי השקיעה, מכיוון שאתה מוציא מהבית עם האשפה כסף ורווחה חומרית.
לדברי אזוטריסטים, כשאנשים מוציאים אשפה, הם מוציאים מהבית חתיכה מהאנרגיה שלה. בזמן לילה קצר, למאזן האנרגיה אין זמן להחלים ומתעורר סוג של אובדן - רווחה חומרית, אושר, בריאות עוזבים את הבית. אזוטריסטים מאמינים שחובה להוציא את האשפה בבוקר או אחר הצהריים.
בני דורנו מפרשים את הסימן הזה בצורה פרוזאית יותר: בחושך הסבירות למעד בחושך, להיפגע או לפגוש כלבים משוטטים או אישים חברתיים שונים בפחי האשפה גוברת.
