רבים עובדים על פי לוח זמנים סטנדרטי של 5 עד 2, ויומיים חופש הם הזדמנות להירגע, לנקות את הבית, להכין אוכל ומאכלים נוחים לשבוע העבודה הנוכחי. יש נשים שיש להן הזדמנות לעשות עסקים אחרי יום העבודה, אך הרוב, למרבה הצער, לא, כל העניינים השוטפים נדחים לסוף השבוע.
עם זאת, רוב הקשישים, כמו גם אנשי דת, אוסרים באופן מוחלט על עבודה ביום ראשון, ואף מספקים הצדקות ברורות לכך.
את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בספר הקדוש - התנ ך, האומר כי 6 ימי השבוע מוקצים לעבודה, בהם אתה צריך לעבוד ללא לאות, ביום השביעי - יום ראשון, עליך להקדיש לאדון. כתבים אחרים אומרים כי אינך יכול לטאטא ולהוציא את האשפה בימי ראשון, מכיוון שאתה יכול לטאטא ולכבד את עצמך. אי עמידה בכללים אלה, כמו גם חוסר נאמנות לחופשות הכנסייה וראשון, לאורך זמן עלולים לגרום לאובדן הרצון לחיות ולמות לפני המועד האחרון שקבע האדון.
עבור רוב האנשים, שעבורם שבת וראשון הם ההזדמנות היחידה לבצע מחדש את כל עסקיהם, איסור על עבודה ביום השביעי בשבוע יכול לגרום לתוקפנות, מכיוון שאי אפשר לעשות מחדש את העסק שהצטבר בשבוע בשבוע אחד. יְוֹם.
אבל, כמו שאומרים השרים, בימי ראשון יש צורך להשתתף בכנסייה, לבקר קרובי משפחה וחברים, לקרוא ספרים מעניינים או אינפורמטיביים, לעסוק בשיפור עצמי וכו '. בנוסף, ביום ראשון יש צורך לבצע פעולות טובות שונות, להעניק סיוע לנכים, גם אם זה לוקח הרבה זמן וכוח פיזי.
אבל, כמו בכל עסק אחר, לסירוב לעבודות הבית הפיזיות ביום ראשון יש הפרכה משלו. לדוגמא, אם האם והמארחת מסרבים לנקות את הדירה ולבשל ארוחת ערב, המשפחה תישאר רעבה ובחדר לא מסודר, שהוא גם לא נוצרי במיוחד.
לפני זמן לא רב, הזדמן לי אישית לדבר עם איש דת, השיחה הייתה די אינפורמטיבית ולשאלתי: "מדוע אינך יכול לעבוד בחגים, מכיוון שעבודה פיזית אינה חטא," השיב הכומר כי אם העניינים דחופים, ואז הם יכולים להיעשות בכל יום בשבוע, העיקר לחצות את עצמך ולבקש מהאלוהים סליחה ועזרה בענייני השעה.
