האדם הוא ישות חברתית. הוא לא יכול לחיות מונחה אך ורק לפי האינסטינקטים שלו. לכל אחד יש את המחשבות והחוויות שלו. האופן בו אנו רואים את עצמנו בעולם הסובב אותנו, כיצד אנו מעריכים את יכולותינו, קובע במידה רבה את כל מעשינו. הערכה עצמית משחקת כאן תפקיד גדול, אבל איך להגדיר את זה?
הוראות
שלב 1
מסכים שהתנהגותך ומצבך הפנימי תלויים במידה רבה בסביבה בה אתה נמצא, באנשים סביבך, ביחסם של אנשים אלה אליך. קל יותר להתחיל עם דימוי עצמי נמוך. נבחן מתי ובאילו תנאים אתה מרגיש חסר ביטחון. נסה להיות במצבים כאלה לעתים קרובות ככל האפשר: חנך את עצמך.
שלב 2
שים לב איך אתה מרגיש כלפי עצמך במהלך נסיגות כלשהן. אנשים עם הערכה עצמית גבוהה מעבירים לרוב את כישלונותיהם על כתפיהם של אנשים אחרים, ובכך מסירים לחלוטין כל אחריות לעצמם לכישלון שקרה. במקרה זה, נסה לזהות בעצמך את אותם היבטים שיכולים להיות מיושמים על ידך על מנת למנוע כישלון ולהשיב לשאלה מדוע לא עשית זאת. אם יש תירוץ לכל דבר, סביר להניח שהערכה עצמית מוערכת יתר על המידה. אנשים עם דימוי עצמי נמוך מתחילים להתעצבן, נוזפים בעצמם. שים לב למה בדיוק אתה אומר לעצמך, מה בדיוק אתה לא אוהב במעשיך, מדוע אתה נוזף בעצמך.
שלב 3
שים לב לאופן שבו אתה מגיב לביקורת. אם מעריכים את הערכתך העצמית, אזי ביקורת נלקחת לרוב בעוינות, עם חוסר עניין ברור ורצון לסיים את השיחה בהקדם האפשרי. הערכה עצמית נמוכה שונה. אדם מקשיב לביקורת ומסכים ללא עוררין עם הרגעים השליליים שלה.
שלב 4
ביקורת עצמית היא קריטית בהגדרת ההערכה העצמית. זה נתפס על ידי אנשים בצורה יעילה יותר מאשר הערות של זרים. בביקורת על עצמך תבין שחלק ממך אומר את כל זה, מה שאומר שזה בהחלט נכון. אם אתה מרבה לבקר את עצמך, כל הזמן לא מרוצה מעצמך וחושב שמישהו אחר היה עושה הכל הרבה יותר טוב, אז ההערכה העצמית שלך נמוכה מהממוצע.
