אנוכיות מתונה זה לא רק נורמלי, אלא אפילו שימושי מאוד. אנשים שלא יכולים לעמוד על עצמם ולעשות תמיד הכל רק למען אחרים, כתוצאה מכך, יכולים להיות אומללים מאוד, משום שלעתים קרובות משתמשים בחסד ובעדינות יתרה.
ההבדלים הקריטיים בין אנוכיות בריאה לא בריאה
אגואיזם בריא מאופיין בעיקר ביכולתו של האדם לפעול לאינטרסים שלו ולהשיג את התוצאות הדרושות לו, מבלי לפגוע בזכויות הזולת ולא לאלץ אחרים לסבול. אגואיזם לא בריא, שאפשר לכנותו גם אגוצנטריות, הוא הרבה יותר לא נעים: הוא מכריח את האדם לפעול לפי שיקול דעתו בכל דבר, "לעבור מעל לראשו", ולא דואג כלל לחייו ולרווחתם של אפילו הקרובים ביותר. אֲנָשִׁים.
ריכוז עצמי מונע מאנשים לשים את עצמם במקום של מישהו אחר. זה לא עולה בקנה אחד עם אמפתיה, הזדהות, דיפלומטיה. אדם פשוט אינו מסוגל לדמיין כיצד אחרים עשויים להרגיש.
עם אגואיזם בריא, אדם אוהב את עצמו במתינות, יש לו הערכה עצמית טובה, לא מוערכת או מופחתת, יודע על מעלותיו וירידותיו. הוא לא זקוק לשבחים של מישהו אחר, הוא לא מנסה להשיג את ההכרה המוקדמת ביותר בזכותו. לעומת זאת, אנוכיות לא בריאה דוחפת אדם לעשות דברים רעים. הוא מכריח אותך לדרוש כל הזמן פולחן, יכול לגרום להשפלות של אחרים, לרצון "לשבת" בעבודה, להשמיץ אנשים כדי להופיע טוב יותר על רקעם. כדי להיראות מושלם בעיני עצמם, האגוצנטרי יעשה הכל.
זנים של אנוכיות: ניואנסים נוספים
אנוכיות בריאה ולא בריאה מאופיינת באפשרויות שונות לבניית מערכות יחסים עם יקיריהם. ככלל, זה נורמלי אם שני בני הזוג שווים ומאושרים, הם מקשיבים לדעות זה של זה, מכבדים את האינטרסים של אחרים, אך לא שוכחים את עצמם. אנוכיות לא בריאה אינה מאפשרת קשר כזה. זה מאופיין ברצון של אדם להכניע את יקיריו, מניפולציה מתמדת, לחץ, סחיטה.
אגוצנטריות יכולה להיות קצרה, מצבית, בעוד שאנוכיות בריאה, ככלל, הופכת לאחת מתכונות הדמות הראשיות הנמשכות לאורך זמן, אם לא לכל החיים.
פרט חשוב נוסף שיכול לעזור להבחין בין אנוכיות בריאה לבין לא בריאה: במקרה הראשון, אדם יכול ליהנות מתקשורת, בעוד שבשני הוא גאה שאף אחד לא מבין אותו. אנשים מרוכזים בעצמם עשויים להחשיב עצמם כבלתי רגילים, לעמוד מעל כולם, אפילו לשאת במשימה מיוחדת. יחד עם זאת, באופן מוזר, הם עלולים לסבול מהערכה עצמית כואבת, כשהם רואים את עצמם נעלבים והקופחים באופן לא הוגן.
