מקסימליזם צעיר הוא קיצוני ובלתי מתפשר בהשקפות ובדרישות, רמה מוגזמת של טענות המובאות לכל דבר. ככלל, הוא אופייני לאנשים בגיל ההתבגרות ולגיל ההתבגרות המוקדמת, ואילו למקסימליזם יש יתרונות וחסרונות ברורים.
אנו יכולים לומר שמקסימליזם נעורי מאפיין גישה מסוימת לפתרון בעיות, תפיסת העולם סביבו ומקומו בו. במובן מסוים, הוא קרוב לנחישות ונחישות, אך הוא אינו סובל כלל פשרות וויתורים. האמצעים והפעולות שנבחרו על ידי המקסימליסט מכוונים להשגה המוקדמת ביותר האפשרית של המטרה הרצויה.
אנשים בקטגוריית גיל מסוימת נתונים למקסימום צעירות. אנשים צעירים, בריאים ואנרגטיים חשים את הכוח להילחם על האידיאלים והמטרות שלהם המספקות את צרכיהם, להתווכח עם כולם, להניח בצד את נקודת המבט שלהם, שהיא כמובן רואה כנכונה היחידה.
הנוער מאופיין בלהט, להט, אנוכיות, חוסר גמישות בחשיבה וניסיון חיים מועט יחסית. בני נוער לרוב מחזיקים באמונות קיצוניות - הכל או כלום, שחור או לבן - לא רואים או רוצים לראות שום דבר בין לבין, מחפשים גוונים. בהיותם בתפיסת עולם כזו, הם מאמינים שמבוגרים לא מבינים כלום, חיים איכשהו לא נכון ומייגע, ובדרך כלל מסבכים הכל.
צעירים רוצים לקבל הכל בבת אחת, להרגיש ייחודי, למחות ולהילחם עם כולם ונגד כולם. מקסימליזם צעיר באמת יכול לעזור בהשגת גבהים מסוימים, אך כדי להישאר עליהם, תזדקק לאיזשהו סיבולת ואינטליגנציה, שלעתים יצורים חסרי ניסיון פשוט חסרים.
לכן, מקסימליזם הוא תמריץ טוב להתקדם לעבר יעדים יקרים, לפרוץ בחיים, להתיימר ולהגיע לגבהים. מצד שני, זה בדרך כלל לובש צורה של חוצפה מזעזעת, שקשה להסתדר איתה עם המבוגרים שמסביב, מה שעלול לעורר מספר בעיות.
עם הגיל, בדרך כלל המקסימום הצעיר נמוג, או לפחות רוכש תכונות מטושטשות. זה יכול לבוא לידי ביטוי אצל אנשים אפילו בבגרות, אבל אז זה נראה יותר כמו עקשנות בלתי סבירה, מריבות וחוסר נכונות להקשיב לדעותיהם של אחרים.
באופן כללי, מקסימליות נעורים נובעת מתפיסה כנה וחריפה, אם כי תמימה ומגוחכת במקצת, ולא מעוננת בשנות חיים, ולכן עדיף לשמור על פיסת ביטחון מוחץ וקדחת זה בעצמך.
