בתחילה, המונח "נרקיסיזם" הופיע כהתייחסות לאגדה היוונית הקדומה על צעיר שנענש בהתאהבות בעצמו וכתוצאה מכך בעצמו ונסוג. "נרקיסיסטים" מודרניים, למעשה, כלל אינם מאוהבים בעצמם, נהפוך הוא, חוסר שביעות רצון מעצמם, תחושת חוסר התועלת, דחייה, חוסר משמעות גורם לאנשים אלה להפנות את מבטם לא אל העולם החיצון, אלא אל תוכם, אבל גם שם הם לא יכולים למצוא נחמה.
המציאות המודרנית - המרוץ למנהיגות, למעמד, לפרפקציוניזם, מערך ספציפי מאוד של ערכים ספציפיים - מאפשרות להתקדם אצל הנרקיסיזם, מה שהופך אותם לחסרי אונים מול כישלונותיהם שלהם. מהם הסימנים לנרקיסיזם ומה לעשות אם הפרעה פסיכולוגית זו מפריעה לחייכם, נדבר במאמר זה.
סימני נרקיסיזם
לנרקיסיזם שורשים בילדות. ככלל, מדובר בילדים שגדלו במשפחה שבה היה צריך "להרוויח" אהבה ושבחים, כאשר לכל אדם היה "פונקציה" מסוימת, אותה ביצע, שם הביקורת נחשבה "מנוע ההתקדמות", וה פעולות ההורים ביחס לילד לא היו שונות ברצף.
אדם הסובל מנרקיסיזם אינו יודע לבנות הערכה עצמית מספקת, הוא "נשאב" משחצנות לירידה עצמית ולהיפך, הוא שואף לשליטה מוחלטת בחייו, מאשים ברצון (גם את עצמו וגם את האחרים) וגם כמעט לא מקבל. "נרקיסיסטים" מתייסרים מחוסר וודאות וחוסר וודאות, אנשים כאלה כמעט אף פעם לא מסתכנים בללמוד משהו חדש, ואם כן, הם פוגעים בעצמם ברחמים עצמיים וחוששים שהחוויה הזו בטלה. "לזכר הילדות", "נרקיסיסט" מדבר הרבה על מי, מה ואיך צריך לעשות בחייו, מה להיות ואיזה תחושות לחוות. סימן ההיכר של ה"נרקיסיסט "הוא פרפקציוניזם ורצון להעריך ולהבחין בו. עם זאת, גם כאשר זה קורה, אדם כזה נשאר לא מרוצה, מכיוון שהוא מעריך מיד את הישגיו שלו.
איך לתקן?
למרבה הצער, בעיה זו עמוקה למדי, ואין תשובה מוגדרת ל"מה לעשות עם נרקיסיזם ואיך להיפטר ממנה ". בנוסף, כל חיינו סביבנו תורמים לביטוי של הפרעת אישיות זו.
אין ספק שאנשים עם נרקיסיזם מראים טיפול פסיכולוגי פרטני. זה מאוד קשה. ה"נרקיסיסט "לעתים רחוקות מודה שהוא זקוק לעזרה, ולעתים קרובות פחות יודע לקבל עזרה זו. הטיפול מופרע לעיתים קרובות; תוך כדי כך מטופל כזה עלול לחוות תוקפנות חזקה כלפי המטפל וגם כלפי עצמו. לא קל להתגבר על כל זה, אולם אם אדם באמת שם לעצמו למטרה להיפטר מטראומת העבר וההווה, לקבל את עצמו ולחיות באושר, אז הכל אפשרי.
