במובן העולמי, אושר הוא סיפוק צרכיו של האדם. צרכי הגוף, האגו, הנשמה. וכל אחד מאיתנו מתחיל את מסענו מילדות עם חלום. כל אחד מאיתנו, מילדות מוקדמת, סוחב איתנו סט שלם של תנאים ותבניות סטנדרטיות לגבי מה צריך להיות אושר.
אך כמבוגרים אנו מוצאים את עצמנו אנשים אומללים לחלוטין, עייפים, עצובים, סובלים. אז מה קרה לחלום שלנו? איפה האידיאלים האלה של חיים מאושרים? מדוע כל כך קשה למצוא שקט ושלווה בלב? להתמלא בשמחה מהחיים? מדוע יצאנו כל כך מאושר מהילדות והובסנו מהחיים?
ויש לכך סיבות! העובדה היא שכל אחד מאיתנו עובר את החיים לבדו כמו נווד מכושף. אדם מכושף מהחיים, מהקסם שלהם. ובכל יום הוא נאלץ לשתות את שיקוי החיים של המכשפה הזו. הוא שיכור, שיכור מהרעל הזה וכמובן שהוא לא רואה את הדרך מולו. הוא מועד, נופל, קם ושוב הולך. וכך מיליוני אנשים מסתובבים בעולם ומתנגשים במצחיהם זה בזה.
והבעיה של אדם היא שהוא לא מחפש דרך לצאת מהמצב הזה. וזו לא אשמתו. כי הוא לא מכיר מישהו שמצא דרך לצאת מסדרת ההפסדים הזו והסבל הנובע מכך. הוא עצמו רק מפסיד - בריאות, חופש, זמן, אהבה, חברות, אמון. אנשים סביבו חיים באותה צורה. לכן כאב, שעמום, ייאוש הפכו לנורמה.
ואם מגיעה לך הבנה שאתה כבר לא רוצה לחיות ככה. אם אתה מסוגל לראות את כל המרירות של המצב הנוכחי. ויש לך מספיק אומץ וסבלנות כדי לשנות ולשנות את אורח החיים שהביא אותך למבוי סתום זה בחיים. ואז עליכם לאסוף מיד את כל הייאוש והכאב, את הצער והפחד שלכם ולהגיד לעצמכם בקול רם בקול העליון: "עצור"!
אתה חייב לעצור ולהביט מלמעלה על חייך. הערכי ברוגע, ללא משוא פנים, את המצב הקיים מבחוץ. ולראות לפי הדוגמה שלך ולדוגמה של אחרים שלא דברים יקרים, לא כבוד, ולא שגשוג, עבודה, גאווה, חובה, טיולים לחו ל, תהילה, כוח מעולם לא גרמו לאיש להיות מאושר.
עליכם להפיל את כל השטיח הזה, את כל החיפוש אחר האשליות ולהתחיל להתאמץ בכל הכוח להיות מאושרים. ליצור תנאים לחיים להתפתח וללכת לאושר בצעדים קטנים. ואז תראה שרבים מהאידיאלים הכוזבים שאתה רודף כל חייך ייפולו מעצמם. ורק מה שחשוב באמת יישאר בחייך.
זכור, הדרך מתחילה בצעד הראשון, ועכשיו אתה שבור, מובס, עייף, בשלשלאות תנאי חייך וחובותיך הבלתי נסבלים. אבל לעולם אל תשכח שאתה אנשים גדולים! וכל אחת מהדמעות שלך וכל אחת מהנשימות שלך שוות יותר מכל אוצרות העולם!
