לפי העיניים אתה יכול לגלות את המצב הרגשי של האדם, מצב רוח, מחשבות. אם אתה עוקב מקרוב אחר כיוון המבט, גודל האישונים, ניתן לדעת מראש לאן יופנה וקטור השיחה.
בן שיח קשוב יוכל לקבוע את מצב רוחו בעיני בן הזוג, אפילו לקרוא את מחשבותיו. אבל בשביל זה אתה צריך להיות לא רק שומר מצוות, אלא גם לגלות אמפתיה.
גודל התלמיד
כאשר שיחה מתנהלת, בני שיח נפגשים במבטים, מביטים זה בזה. אם בן הזוג לשיחה נמנע לעיתים קרובות להסתכל בעיניים, או שהוא לא מעוניין להמשיך בנושא, או מסתיר משהו.
מבט צדדי משמש לעתים קרובות כדי להעביר עניין. ברוב המקרים, זה מלווה בפזילה קלה ובגבה מורמת. אבל אם יש כעס בעיניים, זה סימן של עוינות או חשד.
טוב אם השיחה מתנהלת באור יום. אז אתה יכול לצפות בתלמידים. הם מעבירים באופן מלא את מצב הרוח של האדם. אם בן השיח במצב רוח נהדר, האישונים מתרחבים ארבע פעמים. עם ירידה במצב הרוח, הם יורדים ל"חרוזים ".
מיקום התלמיד
כשאתה מחליט על נושאים חשובים עם בן השיח, אתה לא יכול אפילו להציץ בעיניו, אלא פשוט לנסות להתבונן במיקום התלמידים. זה יעזור לקבוע באיזה מישור התודעה נמצאת בזמן נתון. במילים אחרות, כדי לקבוע אם האמת נאמרת, ממציאים שקר אחר, או שהאדם פשוט נשר זמנית מהשיחה.
אם במהלך התקשורת בן השיח אומר משהו, מוריד את עיניו כלפי מטה ומסובב אותם ימינה, תודעתו נשארת בעבר ומביאה משם זיכרונות. אך כאשר המבט מופנה כלפי מעלה ימינה, אז יש תהליך של תכנון, הצגת תמונת העתיד, ניתוח. כאשר מסתכלים לצד ימין, המצב מנותח ברגע זמן נתון, מבלי לעבור לעבר או לעתיד. האדם הוא "כאן ועכשיו". כאשר מחליטים על שאלות חשובות, בוחרים תשובה, לעתים קרובות אדם מסתכל לצד הימני בצורה אופקית, כאילו מתרכז.
אם בן השיח מסתכל שמאלה, הוא מנסה להתכוונן רגשית. הצד השמאלי של האדם אחראי לרגשות. כלומר, כאשר המבט מופנה כלפי מטה שמאלה, בן הזוג יכול לזכור רגשות, לצלול לתוכם. אך מבט כלפי מעלה ושמאל מרמז כי בן השיח פשוט חושב, שקוע ב"עיכול "הרגשות.
אם יש שיחה גלויה, המבט האנושי יכול לנוע לעיתים קרובות. לפי המקום בו המבט נע, ניתן לקבוע לא רק את מצב הרוח, אלא גם את דרך המחשבה.
בתקופה הסובייטית לימדו קציני מודיעין וקציני ק.ג.ב להסתכל על גשר אפו של בן שיחו. זה איפשר ליצור את התחושה שמתנהלת שיחה גלויה, בעוד שלמעשה, מחשבות סודיות נותרו סגורות מהבן שיח. כל אדם יכול להשתמש בטכניקה זו אם אינו רוצה "לקרוא" את מחשבותיו בשיחה גלויה.