כל האמונות הטפלות והאותות נעוצים בעבר העמוק. רובם זהים בקרב עמים רבים בעולם, למשל, סימן המלח שנשפך. רוב האנשים מתעצבנים מכך, מאמינים שזה מאיים על מריבה עם יקיריהם.
כדי להבין את הסיבות לפחד, יש צורך לצאת לטיול קצר בהיסטוריה. בימי קדם מלח עלה כסף רב והיה קשה מאוד להשיג אותו. הם טיפלו במלח בזהירות רבה וניסו לא לבזבז את המוצר לשווא, ואנשים עשירים תמיד ניסו להחזיק מלח במלאי, כי אין לו תאריך תפוגה והטעם לא משתנה עם הזמן. בעזרת מלח אנשים שימרו ירקות, דגים ובשר ובכך האריכו את חיי המדף של המזון.
לסלאבים הייתה מסורת כזו, לפגוש את האורחים עם כיכר ומלח, בעזרת מנהג זה אנשים בדקו את כוונות האורח שהגיע לבית: אם אדם טבל מלח במלח ואכל אותו, אז לאדם יש אין מחשבות רעות, אם הוא שפך גרגרי מלח בטעות או בהתרסה, פירוש הדבר היה כוונות רעות. הסלאבים כינו זהב לבן מלח והתייחסו אליו בכבוד רב, בהתחשב בכך כמוצר אסטרטגי זהה ללחם.
אדם ששפך מלח עמד לעונש חמור, הוא יכול היה להיות נוזף בחומרה או אפילו מכות. אם המלח נשפך בכוונה, אז זה היה כמו אתגר לדו קרב.
מה עשית בימי קדם אם המלח התעורר במקרה? מטבע הדברים, אירוע זה נזכר זמן רב, נזף, הביע חוסר שביעות רצון בכל דרך אפשרית, נזף, במילים פשוטות נוצר סכסוך, ומשם החלה האמונה הטפלה על מלח שנשפך.
איך להציל את עצמך משערוריה אם שפכת מלח בטעות?
1. אתה צריך לקחת קורט מלח קטן ובצחוק לזרוק אותו על כתף שמאל. אבותינו הקדומים היו בטוחים כי ישות רעה יושבת על כתף שמאל, שאוהבת מאוד ללכלך ולריב אנשים. כשהם זורקים מלח על הכתף השמאלית, נראה שהם נרדמו בעיני היישות, והיא כבר לא יכלה לפגוע בקשרי המשפחה. צחוק במהלך מניפולציה מעיד על כך שאינך חושש מכל תככים ותככים.
2. חלקם העלו סוג של תרופת נגד נזילת מלח. מעל ערמת מוצר מפוזר, מורחים קוביות סוכר מזוקק או מפזרים סוכר מגורען ומשאירים אותו ליום אחד, ואז הם מכניסים הכל לדלי אשפה.
3. אם פתאום המלח התעורר בטעות, אז אתה צריך לצייר צלב על המשטח המלוח עם האצבע הקטנה של ידך הימנית, ואז שום סימנים ואמונות טפלות לא יתגשמו.
