נאותות היא התנהגות מובנת ואינה מעלה שאלות מאחרים. אך הלימות אינה רק מאפיין של התנהגות רגילה. משמעות המילה הזו היא גם הרבה תופעות שונות.
בפסיכולוגיה, הלימות היא המידה שבה התנהגותו של האדם תואמת לדפוסים ודפוסי התנהגות מסוימים. אם החברה אמורה לאכול, הנחת צלחת על השולחן וישיבה על כיסא בו זמנית היא הנורמה. אך אדם, ללא סיבה, ללא סיבה, יושב על קצה השולחן, ומניח את רגליו על כיסא, מפר את התוכניות המקובלות. התנהגות כזו כבר חורגת ממסגרת ההלימה ונחשבת כלא מספקת.
כמובן, לא הכל כל כך פשוט. בהתנהגותם של אנשים, לא תמיד ניתן להבחין בבירור במודל שיש לעקוב אחריו. ומסיבה זו אי אפשר לטעון בביטחון שהתנהגות זו או אחרת תהיה נאותה או לא. די, באופן מוזר, הוא מושג סובייקטיבי במידה רבה. אחרי הכל, אם מישהו שם את עצמו בצורה שאתה חושב שנכון, זה בכלל לא אומר שאנשים אחרים יראו את ההתנהגות שלו נאותה.
מעניין שהמונח נאות קיים לא רק בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, אלא גם בתורת המתמטיקה וההסתברות. מהות התופעה דומה כאן - תוצאה נאותה היא כזו שאינה חורגת ממסגרת של תכנית או תיאוריה ידועה. לדוגמא, אם כתוצאה מניסיון או פיתרון של משפט, הוכחת נכונות פסק הדין המקורי, התוצאה יכולה להיחשב נאותה. אך במקרה שמתקבלות תוצאות הסותרות את התיאוריה המקורית, נפקדותם מוטלת בספק. אגב, זה בכלל לא אומר שהתוצאה שגויה והניסויים בוצעו בצורה לא נכונה. במדעים המדויקים, תוצאה שלילית מנקודת מבט של נאותה של חוויה מוצדקת גם ויש לה זכות קיום. לעתים קרובות זו תוצאה לא מספקת שגורמת למדענים לחשוב ולתקן את יסודות המחקר המקורי שלהם.
העולם המודרני משתנה כל כך מהר, עד שמושג הלימות חדל להיחשב נורמלי לחלוטין. צעירים ואפילו אנשים מבוגרים יותר ויותר שואפים להתבלט מהקהל, להוכיח לעולם ולעצמם שהם מסוגלים ליותר. ישנה פריצה בתבנית הסטנדרטית, מחאה נגד אחידות ותיקון הלימות של עצמו. כיום, התנהגות בלתי הולמת לא יכולה להיות רק מכובדת, אלא גם להפוך לסוג של סמל של חופש ושוויון.
