מה אם הכל בחיים מספיק

תוכן עניינים:

מה אם הכל בחיים מספיק
מה אם הכל בחיים מספיק

וִידֵאוֹ: מה אם הכל בחיים מספיק

וִידֵאוֹ: מה אם הכל בחיים מספיק
וִידֵאוֹ: שקל - ידידות (עם דודו פארוק) // SHEKEL - YEDIDOT FT. DUDU FARUK 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

אז, זה קרה … עייפות הצטברה, גירוי עמום היה בשל ובשל, ובוקר נורא אחד האיש הבין שהוא מאס בהכל. כלומר, הכל! אולי זה עדיין לא דיכאון, אבל הכל הולך אליו. איך תוכלו למנוע את בואו ולצבוע שוב את עולמכם בצבעים עזים?

מה אם הכל בחיים מספיק
מה אם הכל בחיים מספיק

ישנן דרכים רבות להחזיר את העניין לחיים, וכל מגזין מבריק יכול להציע להם. האפשרות הטובה ביותר היא לשנות הכל. עבודה וארון בגדים, תסרוקת ומעגל חברתי - במילה אחת, כל מה שאפשר. עצה טובה, אך האם זה תמיד מקובל? גם אם ניתן ליישם אותו, האם זה שווה את זה?

האם עצות "לשנות הכל" יעילות?

שמחים הם אלה שיכולים, בתחושה ש"הכל מספיק ", לשנות את" הכל "המעצבן ביותר בן לילה. קודם כל, המצב. צא ממלאכתך השנואה וצא לגור ביער עמוק או לנוח באי גן עדן. אך מה עם מי שבנוסף לעבודה ולבית חולים גם מחוסר כסף? או אחריות על יקיריהם שלא ניתן להשאיר אחריהם?

לשחרר קצת קיטור אולי נראה עצה טובה. כלומר, הביעו את חוסר שביעות רצונכם מהבוס, הקולגות ובני המשפחה. כדי לנצח את הכלים, לשבור משהו, כלומר, לשחרר את האנרגיה השלילית שלך, לקחת את הנשמה שלך משם! וגם - להיות ידוע כאדם בריוני ולא מספיק, להעליב ולהעליב את יקיריהם, להישאר ללא עבודה …

אבל, נניח, מישהו החליט לשנות, מצא את האמצעים וההזדמנויות. יש לו עבודה חדשה, בית, אפילו משפחה … אבל כל זה איתו, עם אותו אדם, אפילו עם תסרוקת שונה וסגנון לבוש. ואחרי זמן מה יתברר שגם אחרי שינוי כה פנטסטי, הכל שוב משיג אותו …

איזו מסקנה ניתן להסיק מכך?

והמסקנה כאן פשוטה - האם האדם לא הוציא את עצמו החוצה? לא יכול להיות שהוא לבדו "עומד בקצב". לכן כדאי לנסות לשנות את עצמכם ואת יחסכם לכל מה שמסביב. זה עשוי להתגלות כקשה עוד יותר מאשר החלפת מקום עבודה, אך זה יכול להיות יעיל למדי. בנוסף, שינויים פנימיים כאלה לא יפגעו בזולת או במוניטין של האדם עצמו.

גם שינויים חיצוניים הם הכרחיים, הם הכרחיים. ואפשר לארגן אותם ללא עלויות עצומות ושינויים בחיים העולמיים.

איך אתה מתחיל לשנות את עצמך?

עדיף לשנות את עצמך ואת השקפתך על הדברים מהקטנים ביותר. מנה חדשה לארוחת הבוקר, קפה לא מהכוס הרגילה. בהמשך - הדרך לעבודה. אותו מסלול בכל יום. וגם - תחילת השגרה היומיומית, אליה צוללים בטרם עת. בשביל מה? מדוע להכניס שליליות לפני שמתרחש אירוע לא נעים?

כל מסלול בוקר יכול להיות מגוון עם מחשבות נעימות, המצאות, זיכרונות. אתה יכול אפילו ליצור - למה לא לנסות להלחין שיר? או סיפור חייו של בן לוויה לא מוכר. יתרה מכך, הכינו תוכנית לשינויים עתידיים.

אסור לשכוח גם בריאות. אבל הסיבה למצב זה - "הכל מספיק" - היא עבודת היתר הנפוצה ביותר. עייפות משגרה, רעב חמצן, חוסר תקשורת ורושמים חדשים - כל זה יקשה על החיים המשגשגים ביותר. שינה מספקת, הליכה באוויר הצח, ולא רק הליכה, אלא משמעותית - אפילו הליכה בודדה במסלול מוכר יכולה להפוך לטיול מרגש. כל זה יישא פרי בקרוב מאוד.

בכל מקרה, העיקר לא לשבת בשקט, לא לרחם על עצמך ולא לעבור בלי סוף את כל הצרות הכל כך משעממות. פעילות זו חסרת תועלת בלשון המעטה!

מוּמלָץ: