הונאה פתולוגית - זה מה שפסיכולוגים מכנים מצבו של אדם שמשקר לעתים קרובות. שקרן פתולוגי שונה משקרן רגיל בכך שהוא בטוח באמת הדברים שנאמרו, ובמקביל מתרגל לתפקיד.
מהי הונאה פתולוגית?
בספרות הרפואית והפסיכולוגית תואר המושג "הונאה פתולוגית" בראשית המאה העשרים. לפעמים סטייה נפשית כזו נקראת "מיתומניה" (המונח נקבע על ידי הפסיכולוג הצרפתי ארנסט דופר) או "תסמונת מינכהאוזן".
עבור האדם הממוצע, שקר הוא אמירה מוכרזת בכוונה שאינה תואמת את האמת. אבל כמה שזה נשמע מוזר, השקרן הפתולוגי טמון בלי שום סיבה, בדיוק ככה. קל לחשוף שקר בדרך כלל, אך זה לא מפריע לשקרן, משום שהוא משוכנע בתוקף באמיתות המידע שנאמר.
יש לראות הונאה פתולוגית כחלק מהפרעת אישיות פסיכולוגית בסיסית, ולא כמחלה נפרדת. יש לציין כי הפרעה זו היא אחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר בעולם המודרני של הפסיכולוגיה.
סיבות לדחייה
רוב המדענים מסכימים כי אישיות מסוג זה נובעת כתוצאה ממחלה פסיכיאטרית או מהערכה עצמית נמוכה במיוחד. לעתים קרובות שקרן פתולוגי מנסה להתרשם מאחרים, אך מתרגל יותר מדי לתפקיד.
לעיתים קרובות, תסמונת דומה מתרחשת אצל אנשים שקיבלו טראומה פסיכולוגית בילדותם. להלן רק כמה סיבות אפשריות להיווצרות מיתומניה במהלך ההתבגרות: בעיות בתקשורת עם המין השני, חוסר תשומת לב מצד ההורים, ביקורת מתמדת מצד אנשים אחרים, אהבה שלא נענתה וכו '.
לעתים קרובות למדי, הפרעה דומה מתרחשת כבר בגיל מודע כתוצאה מפגיעה מוחית טראומטית.
האם שקר פתולוגי הוא מחלה מולדת?
השערה אחרת מאוד סותרת, אך לא פחות מעניינת, הועלתה על ידי מדענים אמריקאים - הם לא הופכים לשקרנים פתולוגיים, הם נולדים. כתוצאה ממחקר, הוכח כי מוחו של אדם הסובל מ"תסמונת מינכהאוזן "שונה מאוד ממוחו של אדם רגיל.
בקליפת המוח של שקרנים פתולוגיים נפח החומר האפור (נוירונים) מצטמצם ב -14% ונפח החומר הלבן (סיבי העצבים) גדל בממוצע ב -22%. תוצאות אלו גם מוכיחות שמצב החלק הקדמי של המוח ממלא תפקיד במאפיינים פסיכולוגיים רבים אחרים אלו של האישיות.