מדוע אדם אחד ממלא את תפקיד הקורבן בעוד שאחר בוחר בתפקיד רודף בחיים? התשובה לשאלה זו ניתנת על ידי המודל לחיקוי, המכונה "משולש קרפמן"
האם תהית אי פעם שאדם רגיל ומספיק במצבים מסוימים מתחיל להתנהג אחרת לגמרי, שכן עדיף לפתור מצבים מסוימים? לדוגמא, אישה סובלת מידיד שהורס את חייה בגלוי, אם כי היא לא יכלה לתקשר איתה בשלווה. או שמא כפוף שיש לו הזדמנות לעבוד במקום משגשג יותר סובל מבריונות של הבוס שלו במשך שנים ומתלונן עליו בפני חבריו?
ניתן להבין מערכות יחסים אלה במונחים של התועלת שאנשים מקבלים מכיבוש תפקידים מסוימים בהתאם למודל לחיקוי של משולש קרפמן.
התפקידים העיקריים הם - קורבן, עוקב, מציל. הקורבן סובל מצרות גדולות מכל הסוגים מהרודף ופונה אל המציל בהאשמות זועמות כלפי הרודף. האם המצב נשמע מוכר?
אם ניקח בחשבון את המצב מנקודת מבט של היתרונות של כל משתתף, עולה תמונה מעניינת מאוד. מה נותן המצב לקורבן כשמישהו מקלקל את גורלה? נראה שהיא רק מקבל חסרונות. אבל יש משהו מאחורי החסרונות האלה שגורם לה לחיות את המצב הזה שוב ושוב. זו הזדמנות לא לקחת אחריות על חייך. "הוא זה שהרס את חיי", אומרת אשתו של בעל שתייה. אך למעשה, היא בעצמה בחרה בבעל כזה וגרה איתו במשך 20 שנה על מנת להעביר את האחריות לכישלונותיה בחיים לעברו.
ומה היתרון של הרודף? הוא מאמין שהקורבן אשם בכל מה שקורה מסביב, ולכן הוא מסדר לה כל מיני תככים. זוהי גם דרך להיפטר מחלק מהאחריות לחייכם, כישלונותיכם ולהעבירם למישהו אחר, כמו גם להרגיש את עליונותכם וכוחכם.
וכאן, ברוב המקרים, מופיע התפקיד השלישי - המציל. בדרך כלל הקורבן, לאחר שסבל מהרודף, ניגש למחלץ כדי להסביר זמן רב עד כמה הרודף רע, כיצד הוא הורס את חייה. הקורבן מבקש רחמים, אישור לחפותו, משחרר קיטור רגשי והופך למאשים לזמן מה.
ומה עם המציל? למה הוא צריך את כל זה? בדרך כלל, במצב כזה, המציל לוקח את הצד של הקורבן ויחד איתה חושף את הרודף על "התנהגותו הרעה". המציל זוכה לתחושת עליונות עדינה על הרודף ולתחושה הכוזבת שהוא עוזר לקורבן לפתור בעיות. למרות שבמציאות הוא משתתף רק במשחק, שם כל אחד מקבל את ההזדמנות לשחרר את עצמם מחלק מהאחריות על חייהם. המציל מחזק את צדקתו העצמית של הקורבן ונותן לה את האפשרות לנקז את השליליות. לפעמים החברים הכי טובים, חברות ואפילו פסיכולוגים חסרי ניסיון נכנסים לתפקיד מציל, שבסופו של דבר מבינים שהיעילות של סיוע כזה היא אפס.
יחסי בעל-אישה-מאהב יכולים להמחיש קלאסית לשלושת התפקידים הללו. בעל הוא רודף, מתנהג בצורה לא הוגנת כלפי אשתו, אישה היא קורבן, סובל מבריונות, מאהב הוא מציל שמגנה את בעלה ומרגיש עליון עליו.
כדי לחרוג מהתפקידים, יש צורך לממש את כל היתרונות שתפקיד נתון מביא בפרט
מצבים.
