לפעמים נראה לאתיקה הלבנה שהם לא אתיקה לבנה, כי אין להם את היכולת לנחש את מצב הרוח של האדם, להרגיש את זה. אך האם "אמור" שמוסר לבן יוכל לעשות זאת? כדי לא לבלבל בין אתיקה לבנה לאינטואיציה לבנה, יש לזכור את מהותן של פונקציות חברתיות אלה.
אתיקה לבנה
אתיקה מופנמת (לבנה) היא פונקציה
האתיקה הלבנה בדרך כלל מחזיקה באמפתיה, כלומר ביכולת להזדהות ולהזדהות עם יצור חי אחר. המשמעות היא שהאתיקה הלבנה יודעת להקשיב, להזדהות ולהראות את הבנתו לאדם אחר. בתנאי שהאחר הזה עם האתיקן הלבן מדבר ומשתף את רגשותיו, את החוויה שלו.
אם האדם האחר שותק ולא נכנס לשיחה, האתיקה הלבנה יכולה לגרום לו לדבר: לפנות בצורה כזו ולשאול שאלה בצורה כזו שאדם ירגיש נטוי כלפיו ויספר על מה שקורה אוֹתוֹ.
אינטואיציה לבנה
אינטואיציה מופנמת (לבנה) היא פונקציה,. זה מתגמל את האדם ביכולת להקשיב לעצמו ובאמצעות הרטט הקטן ביותר של נפשו, לצפות או לחוש מה קורה בעולם החיצוני. או עם אדם אחר.
אינטואיציות לבנות הן אדונות ליצירה והרגשה של האווירה החברתית והפסיכולוגית. הם מרגישים היטב ומודעים למתרחש בעולמם הפנימי ובזכות זה הם יכולים לזהות בקלות את מצבו של אדם אחר.
אך יחד עם זאת קשה להם לזכות באדם, לבטא את מצבו שלו או של מישהו אחר. לפעמים הם בכלל לא יכולים למלל את המתרחש, הם פשוט מרגישים ש"משהו לא בסדר כאן."
מסקנה לגבי ההבדל בין אתיקה לבנה לאינטואיציה לבנה
כוחה של האתיקה הלבנה אינו ביכולת "לקרוא מחשבות" ומצבים של אחר. וביכולת לזכות באדם, לגרום לו לדבר, לשמור על קשר איתו ולגלות אמפתיה. בתנאים כאלה, השני עצמו יספר הכל על מצבו, על מה שעל ליבו.
כוחה של האינטואיציה הלבנה הוא "להרגיש" את האחר במרחק, לתפוס את מצב רוחו או מצבו של האחר ממבט מהיר או מברכה קצרה. אך יחד עם זאת, היכולת ליצור ולתחזק קשר אינה נכללת במשימות האינטואיציה הלבנה.
