"נישואים הם אמנות הפשרה." מילים אלו ודאי נשמעו לפחות פעם אחת בחייהם של גבר ואישה. הרבה יותר קשה להבין מה עומד מאחוריהם וכיצד צריך להגיע לפשרה האמורה. לבן הזוג נראה שבמצב מסוים יש צורך לנהוג רק כך, ולא אחרת. לאישה יש דעה הפוכה בדיוק בעניין זה. אף אחד לא רוצה להיכנע. מילה במילה, וכעת בוערת שערורייה רחבת היקף עם המעבר לאישים. איך להגיע בדיוק לפשרה הזו?
הוראות
שלב 1
קודם כל, הבינו וזכרו שאין אנשים אידיאליים בעולם! לכל אדם יש פגמים. אם אתה אוהב אותו, אתה תסתכל עליהם בהתנשאות (עד גבול מסוים, כמובן!)
שלב 2
להבין אחת ולתמיד: האדם האחר משוכנע בחפותו על ידי ויכוחים, ולא בכוח פיזי או דמעות היסטריות. אם בעלך משתמש באגרופיו בכדי לאלץ אותך לעשות את מה שהוא חושב שנכון, הוא מפגין את טיפשותו. אבל אישה שזורקת התקף זעם כדי לאלץ את בעלה לעשות את מה שנראה נכון למראה שלה, נניח בעדינות, לא באור הטוב ביותר.
שלב 3
מההתחלה, הסכימו בבירור שהזכות להצבעה מכריעה בנושא זה או אחר שייכת לבן המשפחה שמבין אותה הכי טוב! אם הבעל הוא "טכנאי" מובהק, הרי שהאישה בקושי צריכה ללכת עם דעתה (ואף יותר מכך, להטיל אותה) על תיקונים, קניית מכשירי חשמל וכו ' באותו אופן, אם גבול היכולות הקולינריות של הבעל הוא ביצים מטוגנות, הוא לא צריך לומר לאשתו אילו מוצרים לקנות, אילו כלים לבשל, באילו תבלינים להשתמש.
שלב 4
כשאתה דן בסוגיות קשות, שנויות במחלוקת, נסה לגלות איפוק ורוגע מרבי. רגשות הם עוזרים רעים כאן. זה הרבה יותר טוב אם תחילה דנים בכל ה"יתרונות "באופציה כזו או אחרת, ואז ב"חסרונות" ומעריכים מה יותר.
שלב 5
גם בעל ואישה צריכים ללמוד להיכנע לדברים קטנים. ראשית, זה ייצור אקלים פסיכולוגי נוח במשפחה, ושנית, זה יעזור לעמוד על שלך כשמדובר בנושא מהותי באמת, כמו "הייתי נחות ממך בזה ובזה; עכשיו אתה יכול להקשיב למשאלתי."
שלב 6
זכרו, העיקר לשמור על אהבה וכבוד הדדי. זה יחסוך ממך טעויות ויעזור לך למצוא פשרה מקובלת הדדית.
