מעטים האנשים שזוכרים שהמילה "גאה" שימשה במקור באופן בלעדי בסביבה דתית, בדיבור יומיומי, למשל, במאה ה -17, כשלראשונה הופיע ייעוד הגחמה במקורות הכרוניקה, מילה זו כמעט לא הייתה צריך להישמע.
הוראות
שלב 1
חוננות היא ביטוי לאדיקות הדגמת אדיקות מוגברת. יחד עם זאת, אדם בסתר, מוסתר מכולם, אינו תומך באמונתו בקב ה, כלומר אינו מאמין באותם אידיאלים שהוא תומך בגלוי בפני כולם.
שלב 2
כיום משתמשים במילה באופן נרחב, למשל, המושג צביעות מתייחס לאמונה ראוותנית במשהו, למשל באידיאלים של מיזם, חברה, צוות וכו '. צביעות היא סתירה פנימית לרעיונות מושבעים.
שלב 3
צביעות יכולה להיות גם סוג של צביעות ופורמליזם. יחד עם זאת, הגאווה נוגדת את העקרונות הראוותניים שהוא מטיף ומוכיח לכולם.
שלב 4
בפסיכולוגיה המודרנית, קנאות מתייחסת להתנהגות הדגמתית של אדם ביחס לאנשים סביבו. אנשים עם נימוסים מקדשים מנקודת מבטם של פסיכולוגים נוהגים כך מכיוון שעל פי התנהגותם הם מנסים להצדיק כל מעשיהם שבוצעו ביחס לעצמם או לאחרים. לדוגמא, בחברה חילונית, גאה יכול להטיף ולבנות מעצמו אדם מוסרי ביותר, אך במהותו הנסתרת הוא יכול להיות מרושע ומרמה.
שלב 5
צביעות יכולה להתבטא במכוון, ובמקרה זה מושג זה הופך לשם נרדף לצביעות. ראוי להשתמש בלקסמה במקרים בהם אדם חובש "מסכת הגינות", תוך עיוות המידע סביבו באור לו הוא זקוק. מנקודת מבטם של פסיכולוגים, צורה זו של התנהגות אנושית היא "כיסוי", או בפסיכולוגיה המערבית זהו "שקר פורמלי", כלומר התנהגות כשאדם אינו רוצה לשנות ולמגר לעצמו חסרונות מסוימים, אך בעיני האנשים סביבו רוצים להראות הגונים או אפילו להתבלט עם תכונותיו ה"אצילות ".
שלב 6
יש גם צורה לא מודעת של קנאות. צורה זו מורכבת משקר לא מודע לעצמו. לדוגמא, החיים ב"ורודים "עם טיסה על העננים. עם צורה לא-מודעת של קנאות, אדם אינו מבחין בסביבה במציאותה וחי לפי האידיאלים שלו. ניסיון להניא את הגאווה נתקל בתוקפנות שלילית ולעיתים אף כלפי היריב. מנקודת מבטם של פסיכולוגים, צביעות לא מודעת שאינה מתאימה לשכנוע היא הפרעה נפשית באישיות ויש לטפל בה גם בעזרת טכניקות פסיכותרפויטיות שונות וגם באמצעות תרופות במרפאות פסיכיאטריות מיוחדות. הוא האמין כי כל הזמן לשקר לעצמך ולאחרים הוא סוג של הפרעת אישיות הזויה.
