לפעמים אנשים מפוחדים מדברים לא מזיקים לחלוטין - פרחים או דימויים של ילדים, אולם תופעות שעלולות לשאת איום בפני עצמן יכולות להוות גורם מגרה: מים, אש, גובה. פחד מדם הוא הרביעי בשכיחותו, ורבים סובלים ממנו במידה זו או אחרת.
פחד מדם, כמו מונחים מודרניים רבים אחרים, קיבל את שמו משפתם של ההלנים. ביוונית עתיקה, "heme" פירושו "דם" ו"פובוס "פירושו" פחד ". כיום, הקהילה המדעית מתייחסת למצב של פאניקה הנגרמת על ידי סוג של דם, המופוביה או המטופוביה. השם הפרטי נפוץ יותר. המופוביה ידועה זה מכבר ואנשים מפורסמים רבים סבלו ממצב נפשי זה. לדוגמא, הקיסר ניקולאי השני היה רגיש מאוד לסוג הדם.
ניקולאי השני סבל גם ממופיליה - קרישת דם, אשר ככל הנראה הובילה לפוביה בולטת.
עם זאת, פאניקה למראה טיפת דם שיוצאת יכולה להופיע לא רק אצל אדם הסובל מהמופוביה. תגובה דומה באותה סיטואציה נצפית אצל מי שחושש ממחטים רפואיים ומהליכים נלווים, כמו גם אצל אלו שחוששים מפציעה. לכן, פסיכיאטרים אמריקאים אף שילבו את שלוש הפוביות הללו לקטגוריה אחת.
סימני המופוביה
הרוב המכריע של האנשים חווים רגשות לא נעימים כאשר הם רואים דם. ככלל, זו חרדה, פחד, גועל, גועל. עם זאת, עוצמת הרגשות תלויה ישירות במצב - מראהו של אדם עקוב מדם לאחר תאונה גורם לתחושות חזקות בהרבה מאשר כף היד שרוטה על ידי חתול. המצב שונה אצל אנשים הסובלים מפחד מדם. לא משנה כמה דימום נרחב מתגלה לעיניהם, הם חווים את אותם התסמינים - סחרחורת, בחילה, התקף חרדה וקצב לב מוגבר. במקרים הקשים ביותר, האדם אף עלול לאבד את הכרתו. עוצמת הביטוי של פוביה אינה תלויה במגדר, בגיל או בתכונות אופי - גם ילדה שברירית וגם גבר בטוח בעצמו יכולים להתעלף כשרואים אצבע חתוכה.
בניגוד לאדם שאינו סובל מהמופוביה, המטופל אינו מסוגל במצבי חירום להשתלט על פחדו ולהימלט או להגיש עזרה ראשונה.
טיפול מחשש לדם
לאורך כל החיים אדם מעת לעת צריך להתמודד עם חתכים, שריטות ושריטות מדממות, כך שהמטופוביה יכולה לקלקל משמעותית את איכות החיים. כיום, מומחים עוזרים בהצלחה לאנשים להתמודד עם הפחד האובססיבי שלהם, לרדת לסיבות הסיבות לכך (ככלל, מדובר במצבים כואבים הקשורים לסוג הדם, המועבר בילדותם) ובהדרגה לוקחים את הפוביה בשליטה.
