בנוסף לדיבור, יש דרך תקשורת אחרת שיכולה לומר הרבה יותר על אדם מאשר מילים. זו שפת סימנים. התבוננות בהבעות פנים ומחוות, ברוב המקרים, אתה יכול להבין שבן השיח באמת חושב עליך, דובר אמת או מתעתע.
הוראות
שלב 1
כתפיים מישרות מדברות על אחריות ונחרצות, נמשכות - על גירוי, ומורדות - על עומס של בעיות דוחקות.
שלב 2
ידיים מקופלות ב"מנעול ", כמו גם רגליים משולבות או ידיים שלובות על החזה משקפות לחץ רגשי, נוקשות וקרבה.
שלב 3
אם במהלך שיחה ראית שבן שיחו מכסה את פיו בידו, המשמעות היא שהוא רוצה להסתיר את כוונותיו האמיתיות, ואם הוא מגרד או משפשף את אוזנו, הוא לא רוצה להקשיב לדבריך. נגיעה בצוואר במהלך שיחה מתפרשת כחוסר הסכמה או ספק.
שלב 4
אם בן שיחך זורק את ידיו מאחורי ראשו, המשמעות היא שהוא רוצה לדון. כאשר המאזין מתעייף או משועמם, הוא יתחיל להנמיך את לחיו בכף ידו, להקיש באצבעותיו על השולחן או ברגליים על הרצפה. אם במהלך שיחה אדם מתחיל לאסוף בזהירות מוך בלתי נראה או גלוי מבגדיו, פירוש הדבר שהוא אינו מסכים איתך, אך אינו מספר לך על כך משום מה.
שלב 5
אם אדם מניח את לחיו בידו, כשהוא מניח את אצבעו המורה על מקדשו, פירוש הדבר שהוא מעריך את דבריך. ליטוף סנטר הוא מחווה שמעידה על כך שאדם מנסה לקבל החלטה.
שלב 6
יש אנשים שנושכים ציפורניים, עפרונות, עטים. זה מתפרש על ידי מומחים כניסיון לא מודע לחזור לתקופת חזה בטוחה ונטולת עננים. אצבעות וחפצים אחרים בפה בפה מעידים על צורך נסתר באישור ותמיכה.
שלב 7
אם האצבע המורה מופנית למקדש, והאגודל תומך בסנטר, זה מעיד על מחשבות שליליות או קריטיות של בן שיחך. ככל שאדם יושב זמן רב יותר במצב זה, כך נשאר הגישה הביקורתית שלו זמן רב יותר.
שלב 8
הידיים על החגורה הן מחווה אגרסיבית המציינת נכונות נחושה לפעולה.
שלב 9
פירושו של מעבר רגליים הוא תנוחה מצפה, אך יש להתייחס למחווה זו כמכלול. לדוגמא, אם אדם יושב מולך, זורק את רגלו כך שתיווצר זווית, זה מסגיר אותו כאדם עקשן בעל אופי לוחם. אם במקביל הוא תפס את רגלו בידיים - הוא מאוד לא מסוגל, ותצטרך הרבה ויכוחים כדי לשכנע אותו.
שלב 10
אם אדם יושב במנוחה, זה אומר ביטחון עצמי או התעלמות קלה מהבן שיח, אך אולי עייפות. אופן הישיבה על הכיסא "עולה צעד" מסגיר עמדה תוקפנית ומתגוננת. כאשר בן השיח יושב על קצה הכיסא, זה מדבר על חוסר הביטחון שלו, הפחד, הנכונות לעזוב.
