במשך זמן רב אנשים חשבו לעתים קרובות על "שפת הצבע". האמינו כי לכל צבע אופי מיוחד, משפיע על תת המודע האנושי בדרכים שונות, מעורר רגשות ותגובות מסוימים. הצבע המופיע לרוב מול עיני האדם יכול להשפיע על התנהגותו בכל סיטואציה, לדחוף אותו לבחור בפתרון כזה או אחר.
צבע אדום נקשר זה מכבר לתשוקה, מלחמה, שפיכות דמים. מהפכות רבות התרחשו תחת כרזות אדומות. כמה שבטים אפריקאים לבשו "הסוואה" אדומה על פניהם וגופם לפני שיצאו לקרב. כמו כן, אדום מסמל גדלות ועוצמה. לדוגמא, קיסרים לבשו גלימות סגולות וישבו על כסא אדום.
צבע שחור משמש בטקסי אבל, מסמל ריקנות, מוות, חוסר מזל. עיניים שחורות עדיין נחשבות מסוכנות, מבשר רעות, בעלות יכולת להשתולל עם אדם לא רצוי. עם זאת, באזורים יבשים מסוימים באפריקה, שחור נתפס כהיפך לחלוטין, מכיוון שעננים כהים מביאים גשמים וקרירות המיוחלים.
לבן נקשר לאור ומסמל חסד, טוהר, תמימות. צדיקים, קדושים, מלאכים, כהנים של כמה עמים לבושים בלבן. עם זאת, עדיין מדובר בצבע אפתי ולא רגשי שקולט את כולם וקשור לריקנות קפואת, למוות. הסלאבים כיסו את המתים בתכריכה לבנה.
צהוב הוא צבע השמש, זהב קפוא. זהו צבע הסתיו של עלים שנפלו, הוא מעודד, נושא מטען של אושר, שמחה. אבל זה גם צבע המחלה, חוסר האונים. לדוגמא, כדאי לזכור את משמעות הביטוי "בית צהוב". עבור כמה עמים אסייתיים, צהוב פירושו מגפה, הסגר.
כחול הוא צבע אצילי. מקובל בדרך כלל שלאצילים ונסיכים אמיתיים יש "דם כחול". כחול הוא סמל השמיים, האינסוף, מעורר מלנכוליה, מצב רוח חלומי. זה יכול להיות מסירות ונאמנות, צניעות וחסד. הצרפתים מקשרים כחול עם פחד, והסלבים העניקו לו אסוציאציות חשוכות עם שדים ועצב.
ירוק פירושו חיים חדשים, נעורים, הוא בצבע של דשא ועלים טריים. יש לו השפעה מרגיעה. לדוגמא, כדי להרפות עיניים עייפות, מומלץ להסתכל על משהו צבוע בצבע ירוק רגוע.
נכון לעכשיו, יכולת הצבע לפעול על פי התודעה האנושית משמשת באופן פעיל בעסקים, פרסום ורפואה.
