מאז ומתמיד, אישה הייתה שומרת האח, גבר היה מפרנס, תמיכה למשפחתו. אך הזמנים משתנים וכעת גבר צעיר עם כרכרת תינוקות אינו מפתיע, ומקבל יותר ויותר את ההלל וההערצה של אחרים. אבל האישה שנוהגת ברכב הופכת להיות מושא ללעג, ורק בגלל שהגברים החליטו כך.
"אם אשתך רוצה ללמוד לנהוג, העיקר לא להפריע לה!" - אחת האנקדוטות הפופולריות של הרשת העולמית. "סימן לתאונה", "קוף עם רימון", "דוב מאומן" - האשמות כאלה הוכנו על ידי "הכוחות ש"יהיו" ל"חצי היפה של האנושות ".
לטענת משטרת התנועה, מספר התאונות הקטלניות בכבישים עקב אשמתם של גברים - הנהגים גבוה כמעט פי 10 ממספר המצבים הללו עקב תקלה בטעינה אוטומטית. והנתונים הסטטיסטיים של המדדים לשנת 2016 מצביעים בדרך כלל על סיכוי גבוה יותר פי 5 לגברים להיקלע לתאונה.
מיכאיל גורבצ'וב, סופר רב-מכר על שיפור כישורי הנהיגה, מתייחס באחד מספריו לסקר שנערך בעיר שטוטגרט בגרמניה, והראה כי 74% מהגברים רואים בנשים נהגים קשובים יותר מעצמם. עם זאת, רק 20% מהגברים ענו על השאלה "האם ניתן להפקיד בידי אישה את בטיחות המכונית והחיים?" ענה בחיוב.
יורי גייקו, עיתונאי ומחבר עבודות לנהגים, כותב כי רוב הנשים "עושות את דרכן להגה" באמצעות התנגדות בעליהן. טיעוניהם זהים - בריאות נשותיהם האהובות, אך החשש העיקרי עמוק יותר: "כאשר נהג גבר מקבל אישה-נהגת, חתיכה בריאה מתנתקת מעולמו הגברי הטהור, שלתוכו נאסר על הלא מוכנים נכנסים, כמו קרחון מקרח היבשת. ועדיין לא ידוע באיזה מרחק ערפילי הוא יצוף … עבור הולכי רגל גברים, ה"אוטוגנה "היא בדרך כלל טרגדיה: מעכשיו הם צריכים להרגיש כמו חצי גברים. במוקדם או במאוחר הם יצטרכו להדביק את המין החלש יותר."
סקר של קרן הדעות הציבוריות הראה כי במהלך חמש השנים האחרונות החיים הפכו קלים יותר לנשים ברוסיה. כיום, על ידי השתתפות בשיעורים בבית ספר לנהיגה, אתה יכול לוודא שלפחות מחצית מכל קבוצה מורכבת מהמין ההוגן. מושב הנהג חדל להיות אזור בלתי נגיש עבורם. נשות רכב רבות מודות שעם הופעת המכונית בחייהן, הן החלו לעשות יותר, לפתור בעיות מהר יותר וליישם תוכניות.
בעולם המודרני, יש צורך להבין ולהבין שנשים הן אותן חברות בחברה כמו גברים, ולכן יש לחלק את משתמשי הדרך לא לגברים ונשים, אלא לנהגים טובים ורעים.
מעטים האנשים שיודעים כי עצרת המכוניות הראשונה בעולם נעשתה על ידי אישה, ברטה בנץ - אשתו של ממציא המכונית הראשונה, קרל בנץ. יחד עם בניה היא נסעה 180 ק מ. ברטה נקטה צעד מסוכן זה במטרה למשוך קונים של המצאת בעלה, והיא הצליחה בצורה מושלמת. האישה האמיצה התמודדה בחוכמה עם הקשיים שהתעוררו: לתדלק היא נאלצה לקנות נפטה בבית המרקחת ולשאוב מים מהבאר, והיא פינתה את קו הגז הסתום מהכובע בעזרת סיכה. כאשר חוט ההצתה התערבב, ברטה בידדה אותו במה שהיה ליד, כלומר אלסטי בירית. אבל קשיי התנועה לא נגמרו לה: חיפויי בלמי העור נקרעו לרסיסים, אך ברטה לא חשבה זמן רב כיצד לתקן את המצב, היא פשוט שכרה סנדלר.
הממציא והבעלים המפורסם של מפעלים לרכב הנרי פורד עשה את דרכו להצלחה עם אשתו קלרה ג'יין. הנרי המציא את הרכב בלילה ברפת. האנשים סביבו צחקו עליו, אבל קלרה ג'יין האמינה שבעלה ישנה את העולם ובכל דרך אפשרית תעזור לו בעסקי המצאה, והאירה את עבודתו במנורת נפט.עשרות שנים לאחר מכן נשאל הנרי פורד מי הוא רוצה להיות בחייו הבאים. "ממש לא אכפת לי," הוא ענה, "העיקר שאשתי הייתה לידי."
האם יש ספק שהמצאות והישגים רבים של המדע ראו את אור היום ללא השתתפות נשים? האם כדאי לערוך עבורם בדיקות מיותרות לגבי הזכות להשתתף בקדמה העולמית? אחרי הכל, לא מדובר במכוניות, לא בתאונות, ולא במאבק על זכויות וסטטוסים. תמיכה אחד בשני, כבוד והבנה הם המפתח להבטחה שישנם גברים ונשים מרוצים ומצליחים יותר, לא רק על הכביש, אלא גם בחיים.
