אנשים רבים מפתחים מעת לעת דיכאון, עגמומיות, עגמומיות ומצבים אחרים המכונים לעתים קרובות דיכאון. מה ההבדל בין בלוז עונתי, מצב דיכאון ודיכאון?
מה מעיד על מצב מדוכא?
יש לזכור שדיכאון ומצב דיכאוני אינם אותו הדבר. דיכאון, או בלוז, יכול להתרחש כתוצאה מאירועים לא נעימים, או כתגובה להחלפת העונות. זה קורה בדרך כלל בסתיו ובחורף כאשר חסר חום טבעי, ויטמינים טבעיים המצויים בפירות וירקות טריים, ובאור שמש טבעי. דיכאון הוא מחלה, הפרעה נפשית, לפעמים די קשה, הדורשת טיפול.
מצב דיכאוני מאופיין בסימנים כמו:
- ירידה ברמת החיוניות, אובדן כוחות, אובדן עניין בעבודה או בתחביבים רגילים, קשיים בארגון עצמי אישי של חיים ועבודה, אובדן שליטה עצמית בענייני היום, חוסר נכונות לעשות משהו, פסיביות.
- עייפות כרונית מתמדת, ישנוניות במצבים בהם נדרש מתח נפשי, חוסר יכולת להתרכז.
- עייפות גופנית כללית, מצב רוח רע בלתי סביר, חוסר שביעות רצון מהמרחב שמסביב, גירוי בגלל אנשים ודברים קטנים מעצבנים.
- השפלה רגשית, אדישות, אדישות, חוסר שמחה, תחושות עמומות כשקבלים תענוגות יומיומיים רגילים.
ככלל, למצבי דיכאון יש תמיד לא רק סיבות פנימיות, אלא גם גורמים חיצוניים. הם מופיעים כתוצאה מאירועים לא נעימים בחיים, עומס רגשי, אסונות חיים, אי נוחות יומיומית, סביבה מדכאת, יחסים אישיים קשים עם יקיריהם וגורמים לא נוחים אחרים. לפעמים זה לא כל כך קל לצאת ממצב זה, אבל זה כן תמיד אפשרי. צריך לדאוג רק כראוי לעצמך, לנשמתו. יש כאן הרבה הזדמנויות - החל מהעברת תשומת הלב לתחביבים מרגשים, עדכון ארון בגדים, הכרות חדשה, טיולים מעניינים למקומות אקזוטיים - לביקור אצל פסיכולוג או ללכת לכנסייה, שם אנשים רבים מוצאים את ההזדמנות לעשות סדר בנפשם.
בעוד שדיכאון יכול להכריז על עצמו בלי קשר למצבים חיצוניים - לאדם מתחיל להשתוקק ללא סיבה, יש לו מצב רוח כרוני רע, יחס שלילי כלפי כל מה שמקיף אותו, עוינות או ניתוק מוחלט מהחברה. ביטויים שליליים יכולים להגיע לאלימות פיזית או לניסיונות התאבדות. המחלה גורמת לאדם למבוי סתום, ומכריחה אותו לבצע פעולות הרס מגוחכות, ללא מוטיבציה, המביאות השלכות הרסניות לחייו ולחיי יקיריו. תרופות עצמיות במקרים כאלה עלולות להסתיים בצורה הרסנית. דיכאון תמיד מחייב טיפול ופיקוח דחופים של מומחה, פסיכיאטר.
