תקשורת עם בן השיח מתרחשת לא רק בעזרת מילים. ניתן להשיג את רוב המידע על ידי תשומת לב להתנהגותו של בן הזוג, הבעות פנים ומחוות.
יש לשקול סימנים לא מילוליים בשילוב עם דיבור ואירועים. לא תמיד יש צורך להבין אותם באופן חד משמעי: אדם יכול להשתופף ולנקוט עמדה סגורה לא רק מחוסר וודאות, אלא לפעמים רק מהקור.
עם זאת, ברוב המקרים הבעות פנים, תנוחות ומחוות מדברות בצורה הרבה יותר אמיתית מאשר דיבורו של בן שיחו. במקרים בהם האמור סותר את המחוות הנלוות, אמון שווה את המידע הלא מילולי.
אדם יכול ללמוד לשקר במיומנות, אך יחד עם זאת שליטה מוחלטת על האינטונציה, הבעת הפנים ותנועות הידיים שלו היא הרבה יותר קשה. ניתן לבגוד בשקרן על ידי קצב דיבור מעט שונה, מבט מונמך או התנהגות מעורפלת.
מחוות ותנוחות
זרועות שלובות מדברות תמיד על רצונו של אדם להגן על עצמו מפני בן השיח ולהביע חוסר אמון וחוסר וודאות.
כאשר אדם מגרד את צווארו או את עורפו, הם מראים את חוסר הביטחון והספקות.
אם הזרועות עוברות מעל החזה, במקרה זה, תוקפנות סמויה מצטרפת לחוסר האמון. ידיים על הירכיים מביעות מחאה ורצון לאתגר את המצב.
יציבה זקופה ורגליים רחבות ידיים מדברות, להיפך, על אמון האדם בצדקותו ובנכונותו להגן על השקפותיו ועל תחומי העניין שלו.
תגובה מגוננת היא הצורך להחזיק כל הזמן משהו בידיים שלך. זה יכול להיות ארנק, עט נובע או טלפון. לפיכך, אדם מייצג באופן סמלי שהוא לא לבד, ויש לו איזושהי תמיכה.
כשאדם הופך כל הזמן משהו לידיו, הוא נמצא בשלב זה בבלבול ומהרהר בסיטואציה.
אם ילדה לעתים מיישרת את שערה או מסובבת קווצת שיער סביב אצבעה, אז היא מגלה הזדהות עם בן שיחו ומנסה לפלרטט.
אדם משעין את ראשו בכף ידו ולעתים קרובות מציץ לצד, אדם מראה שהוא משועמם ומחפש הזדמנות לעזוב חברה לא מעניינת.
כשאדם מתחיל לתופף את אצבעותיו על השולחן, הוא מביע את חוסר סבלנותו ורצונו לדבר או לשנות את נושא השיחה.
סימני שקר יכולים לכלול גירוד באף וכיסוי הפה. שימו לב, כאשר ילד משקר, הוא מיד מכסה את פיו בכף ידו, מנסה לא להוציא אותו החוצה. מבוגר מסוגל להתנגד למחווה זו. עם זאת, ההרתעה יכולה להתבטא בשפשוף הפה או בכיסוס השפתיים.
הבעות פנים והבעות עיניים
כשאתה מקשיב לשיח, אתה צריך לשים לב להבעות הפנים שלו ולהבעות העיניים. אם אדם מנסה לשכנע אותך במשהו, ויחד עם זאת מבטו מופנה לעתים קרובות לצד, אז הוא עצמו לא מאמין במה שהוא מדבר.
מבט מצומצם מבטא זלזול ותוקפנות, בעוד שמבט שאינו ממצמץ מעיד על כך שבן שיחו מעריך אותך נפשית.
אישונים מורחבים מצביעים על מצב של השראה, התרגשות או אהבה.
ניתן לזהות חיוך כנה או "הצחוק" אם הביטוי בעיני האדם נותר ללא שינוי. כשהם מחייכים בלב, הם תמיד פוזלים מעט. במקביל, חיוך כנה מופיע על הפנים במהירות מספקת, וחיוך מזויף נמתח לאט לאט כמו העווה.