מה שאדם אומר הוא התגלמות מחשבותיו ורגשותיו, ולכן של עצמו. כמובן שבדיבור הוא לא מבטא את כל מחשבותיו הסודיות. ועדיין, האופן שבו אדם מדבר ועל מה שהוא מתחיל לדבר יכול לספר עליו הרבה.
בעזרת הדיבור, אדם יכול לבטא את מחשבותיו, להעביר בפני בן השיח את מה שהוא מרגיש כרגע, מה מחשבותיו עושות, מהן חוויותיו. אופן הדיבור של האדם יכול להראות מה הוא באמת, במה דעתו עסוקה, במה הוא חי, מה משפיע על חייו, מה מגוון תחומי העניין שלו ומה רמת ההשכלה. ניתן לנתח את הצהרותיו של אדם בפשטות ולענות על השאלה מיהו האדם באמת, מה הוא רוצה ואיך הוא חי.
לא בכדי שפת כל דור חדש משתנה. אם משווים את נאומו של נציג המאה ה -19 לאדם מהמאה ה -20, אתה יכול לראות הבדל משמעותי לא רק בפסקי דין, אלא גם במילים, בביטויים ובהרכב המשפטים. מה שהיה חשוב בעבר לאנשים נעלם בהדרגה מחייהם ובהתאם לדיבור. מילים כמו "אדוני", "מרכבה", "עגלה", שנמצאו לעתים קרובות כל כך בנאומם של נציגי המאה ה -19, יצאו מכלל שימוש. הם הוחלפו במילים חדשות מכיוון שהופיעו אובייקטים ותופעות חדשים שאותם הם סימנו. המלים "חבר", "נהג", "נהג מונית" הושאלו משפות אחרות או הפכו ממילים ישנות לצורות חדשות. ובמאה ה -21 הם הוחלפו שוב בביטויים חדשים, שמילאו את המשמעות המוכרת בצורות מילים חדשות. לפיכך, הדיבור של האדם משתנה כל הזמן, מתמלא במילים חדשות ונפטר מהישנים.
לאירועים היסטוריים, פוליטיים המתרחשים במדינה יש חשיבות רבה לשינוי הדיבור. הדיבור של אדם אינדיבידואלי מושפע לא רק מתהליכים גלובליים, אלא גם מרמת ההשכלה והסקרנות שלו. הדיבור של ילד ומבוגר שונה באופן בולט זה מזה. אוצר המילים של הילדים מתמלא מסביבתו של הילד - הורים, מחנכים או מורים, חברים. נאומו של מבוגר מבוסס לא רק על סביבתו, אלא גם על חינוך וניסיון רב בתקשורת. מבוגר יכול לשנות צורות לשוניות, לשנות אותן בהתאם למצב. אז הוא חיבה ועדין בסביבה משפחתית ורצינית בתחום העסקי. לכן, דיבורו משתנה יחד עם מצב רוחו ונסיבותיו, הוא ביטוי ל"אני "האמיתי שלו, עמדתו ביחס לאנשים סביבו.
אדם אולי לא מבטא את כל מחשבותיו במילים, אך דיבור הוא לא רק אוסף של מילים וביטויים. דיבור הוא גם אינטונציה, כלומר לא רק מה שאדם אמר, אלא גם איך שהוא אמר את זה. וזה גם השתקפות של יחס האדם לאנשים אחרים, חפצים או אירועים. לכן, בכל רגע של אמירת דיבור, אדם מראה את עצמו, מדבר על עצמו ועל יחסו למה שקורה, כי הדיבור הוא הוא עצמו.
