במאה ה -19, פארטו האיטלקי הסיק דפוס מתמטי מעניין, והפנה את תשומת הלב לעובדה ש -20% מזרעי האפונה הנטועים באדמה, שהושתלו לתוכה, הביאו 80% מהקציר. לאחר התבוננות בחקלאות, הגיע למסקנה כי עיקרון זה חל על כל תחום בחיים: רק 20% מהמאמצים שנעשו נותנים 80% מהתוצאה. כיום דפוס זה נקרא כלל פארטו.
כלל פארטו הוא שיטה פופולרית מאוד להערכת פריון העבודה ברוב אזורי המשק והתעשייה. ופסיכולוגים מיישמים עיקרון זה במדריכים לפיתוח עצמי.
ניסוח כללי
בעיקרון, ניתן להחיל את הכלל על כל דבר:
- רק 20% מהגורמים המשפיעים על המצב מעוררים 80% מהשינויים בו. במילים פשוטות, 20% קלט נותן תפוקה של 80%.
- רק 20% מהספרות הנקראת מביאה 80% מהידע.
- רק 20% מאוכלוסיית העולם מחזיקה 80% מההון בעולם.
- רק 20% מלקוחות החברה מספקים 80% מהרווחים.
- רק 20% מאנשי השתייה צורכים 80% מכלל הבירה המיוצרת (מה שמכונה "חוק הבירה", המשמש לעתים קרובות לפרסום).
ניסוח מעשי
בפסיכולוגיה, כלכלה, עבודות משרדים, סטטיסטיקה ותעשיות אחרות, הנוסחה הבאה משמשת לרוב בפועל:
רק 20% מהמאמץ המיושם יכול לתת 80% מהתוצאה.
מדוע הכלל עובד
אם אתה חושב על זה, האחוז בחוק פארטו נלקח בצורה מאוד מותנית. כל הערכים המדויקים ניתנים רק כדי לציין פרופורציות. הנתון הזה בכל חברה, בכל עיר, בכל ענף יכול להיות שונה: 25/75, ו- 30/70, ו- 18/82.
ניתן לנסח את החוק בצורה מופשטת יותר: "רק חלק קטן מהמאמצים שנעשו נותן את התוצאה המקסימלית." ואם זה אפילו פשוט יותר: "רק פעולות מעטות יעילות."
המסקנה הגיונית למדי. אפילו ניסיון חיים רגיל יאשר שאדם עושה חלק מעבודתו לשווא, אך פעולות מסוימות עדיין מוצלחות מאוד. לדוגמא, מתאגרף (גם ללא ידיעה על חוק פארטו) יגיד בביטחון: רק אחד מהקרסים שלו ידפוק את היריב, בעוד שאר ההתקפות יידחו או יתעלמו.
אז מה השימוש בחוק זה אם הוא כבר עובד? יש יתרון! וזה שעקרון זה תורם למודעות ליכולות שלהם. אדם מבין מה ואיך הוא צריך להתרכז על מנת להשיג תוצאה מבריקה.
מתברר שתמיד ובכל דבר צריך להתרכז בעיקר ועם מצפון נקי, להשליך את הלא יעיל והמשני. חוק פרטו "המניע את היקום" (המפורסם בעלונים על פיתוח עצמי אישי ומדריכים כלכליים למתחילים) נדרש למטרה אחת - לעזור להתגבר על מחסומים בתודעה האנושית.
הוא מלמד שאדם צריך להיות מסוגל לנקוט בצעדים מכוונים ולא לבזבז את זמנו בזוטות.
